מחנות קפריסין       

חזור לדף הבית> מחנות מעצר המעפילים

עם הגידול בשיעורי ההעפלה בקיץ 1946 התמלא מחנה המעצר בעתלית. הבריטים החליטו להתחיל ולגרש את המעפילים למחנות מעצר בקפריסין, כאמצעי להרתעת היישוב היהודי מהמשך מפעל ההעפלה. הראשונים להיות מגורשים היו 1,300 מעפילי הספינות 'הנרייטה סאלד' ו'יגור' באמצע אוגוסט 1946 (מבצע 'איגלו').

באמצע 1947 כבר היו במחנות קפריסין כ-15 אלף מעפילים. מעמד העצורים היה כשל שבויי מלחמה. המחנות נוהלו בפיקוח משותף של משרד החוץ הבריטי, משרד המושבות, ממשלת המנדט והצבא הבריטי. אולם הניהול הפנימי במחנות היה כולו בידי העצורים באמצעות נציגי המפלגות הציוניות ושליחי ארגון ההגנה. התארגנות חשאית מטעם ארגון ההגנה של המעפילים, שהוקמה ונוהלה ע"י אנשי פלמ"ח, נקראה 'שורות המגינים'. במסגרתה התאמנו כ-11,000 מצעירי המחנות באימוני צבא, עם רובים ואקדחים מעץ, לקראת עלייתם לארץ. כ-7,000 מהם הספיקו לקחת חלק במלחמת העצמאות לאחר שחרורם.

עד לסיום המנדט גורשו למחנות קפריסין כ- 52 אלף מעפילים (כולל 15 אלף מעפילי "הפאנים" שהפליגו בהסכם ישירות לקפריסין). מחנות בהם הוקמו אוהלים כונו "מחנות קיץ", וכאלה שכללו צריפי פח כונו "מחנות חורף". תנאי החיים במחנות היו קשים. המזון היה דל. החום בקיץ, באזור נטול צל, והקור בחורף היו כבדים. אך הארגון הפנימי והסיוע מהיישוב בארץ ומארגון הג'וינט הקלו על הסבל. במחנות, שהתקיימו 30 חודשים, פעלו גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ואף בתי-משפט פנימיים. התקיימו פעילויות תרבות וספורט ענפות. נולדו מעל לאלפיים תינוקות. נפטרו 163 עצורים, 113 מהם תינוקות, שנקברו בבית קברות בעיירה מרגו שליד ניקוסיה (ב-1970 הועלו עצמותיהם ארצה במבצע מיוחד ונטמנו בבית הקברות בחיפה). פרסום עולמי ראשון לשגרת החיים הקשה שבמחנות נתנה העיתונאית היהודית רות גרובר שביקרה בהם בסוף יולי 1947 (היא הגיעה למחנות בעקבות סיקורה את פרשת האוניה 'אקסודוס', מתוך צפייה שלא התגשמה שמעפילי האוניה יגורשו אליהם; בספרה "עדת ראיה" – WITNESS – ניתן למצוא צילומים בלעדיים מהחיים במחנות).  מדי חודש שוחררו מהמחנות 750 איש – מחצית ממכסת רישיונות העלייה שהבריטים הקציבו מדי חודש.

רבים מאנשי הפלי"ם מלווי אניות המעפילים, ואתם אנשי צוות זרים ומתנדבי מח"ל בעליה ב', גורשו אף הם לקפריסין יחד עם המעפילים. אנשי הפלמ"ח והפלי"ם במחנות קיימו קשר הדוק בין הארץ למחנות, כולל קשר אלחוטי עם מפקדת הפלמ"ח בארץ ותנועת פעילים חופשית למדי תוך הסתייעות במנהרות שנחפרו והצטרפות למשוחררים על חשבון מכסת העלייה החודשית (). התשתית הארגונית של הפלמ"ח במחנות שימשה גם את אנשי החבלה הימית בקפריסין, לאחר העתקת פעילות 'החוליה' מהארץ לאי במרץ 1947. הברחת מעפילים מקפריסין על מנת שיצטרפו למלחמת העצמאות החלה זמן קצר לאחר תחילת הקרבות בסוף נובמבר, אך עד הקמת המדינה מספר המוברחים היה קטן יחסית, כ-100 במספרם. מפקדות ההגנה והפלמ"ח החלו בפברואר 1948 למסד את הטיפול בגיוס העולים מקפריסין. באפריל 1948 כבר כללה מצבת חטיבת הראל גדוד שכונה "קפריסאים".

סמוך למועד הקמת המדינה החלו הבריטים בשחרור קבוצות קבוצות של עצורים. ביוני 1948 הגיעה למחנות משלחת צה"ל לטפל בגיוס לצה"ל של העתידים להשתחרר, אך התקווה לשחרור מיידי של כל העצורים עם קום המדינה נכזבה. תחילה צצו בעיות לוגיסטיות וביטחוניות, ורק במהלך כ-10 ימים ביולי 1948 שוחררה ועלתה לארץ – באמצעות "הפאנים" (האוניות היו עצורות אף הן בקפריסין, שוחררו עם הקמת המדינה ונרשמו מיד כישראליות, נושאות השמות 'עצמאות' ו'קוממיות'; ראה עדותו של גד הילב) – המסה העיקרית של עצורי המחנות, כ-30,000 איש.  אך המחנות לא חוסלו בגלל סירובם של הבריטים לשחרר אנשים בגיל גיוס, תוך שהם מתרצים זאת בהסכמי הפסקת האש שאסרו הכנסת נשק ואנשים בגיל גיוס ארצה. וכך המשיכו הבריטים להחזיק בכ-10,000 עצורים, רובם גברים בגיל גיוס ומיעוטם בני משפחותיהם שבחרו להישאר איתם. במהלך המחצית השנייה של 1948 הוברחו מהמחנות, הועלו ארצה והתגייסו לצה"ל כ-500 צעירים ע"י יחידה קטנה של 'המוסד לעליה' שנקראה "המיוחדת" ("טקסי-שירות" בין הארץ לקפריסין באמצעות ספינת דייג בשם 'הכריש' שהפעילו מספר יוצאי פלי"ם; במשימה הועסקה גם ספינת המעפילים לשעבר 'מדינת ישראל'). ב-24 בינואר 1949 החל מבצע 'פדות' שבמסגרתו ביצעו האניות 'גלילה' ו'עצמאות' שש הפלגות להעלאת שארית העצורים. ב-10 בפברואר שוחררו אחרוני העצורים וירד המסך על פרק מחנות קפריסין בהיסטוריה הישראלית.

[רשם: צבי בן-צור]


מחנות קפריסין
יואש צידון -- מפקד המחנות -- מספר
[הערת מערכת]
פפהווסיליו
פפהווסיליו ז"ל -
שותפנו היווני בקפריסין
אריה קפלן - קיפי
אריה "קיפי" קפלן -- מפקד ארגון
ה'הגנה' במחנות -- מספר

איה מאיר
איה (פינקרפלד) מאיר - 'גדעונית' הספינה
'כתריאל יפה' - מספרת מחוויות המעצר
בקפריסין (קטע וידאו קצר)

[הערת מערכת]
התינוקת מרים ואמה
סיפור התינוקת מרים
אברהם אביאל
מסע הייסורים של מעפילי 'כתריאל יפה',
בים ובמחנות קפריסין,
מאת המעפיל אברהם אביאל

אליעזר טל
אליעזר טל מספר על בריחת המלווים
מהמחנות בסתיו 1946
הספינה דלין
ה'דלין' במבצע לחילוץ צוותות זרים
ממחנות המעצר בקפריסין
גולדה מאיר
גולדה מאיר מספרת על חלקה
ב"עליית 2000 התינוקות" מהמחנות

אנית גירוש
גילויי מוראל נמוך בצוות אנית הגירוש
OCEAN VIGOUR
פאן יורק
מעצר 'הפאנים' בקפריסין וחלקן של האניות בפינוי עצורי המחנות
המיוחדת, בקו קפריסין והארץ
"המיוחדת" בקו חיפה-פמגוסטה

שיחה עם ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור על המחנות (שיחה מס' 7 ברשימת השיחות)

סיפור "עליית התינוקות" מהמחנות בקפריסין



מחנות קפריסין בציור מאת שמואל כץ
מחנות קפריסין בציור של הצייר שמואל כץ שהיה מעפיל ב'כנסת ישראל'
וגורש לקפריסין יחד עם שאר חבריו להפלגה. תערוכתו הראשונה נערכה במחנות.


מחנה חורף בקפריסין
מחנה חורף (פחונים) בקפריסין

מחנה קיץ
מחנה קיץ (אהלים) בקפריסין (מצילומי חיים סנש ז"ל)

מעפילי הספינה יחיעם בשער המחנות
מעפילי הספינה 'יחיעם' מובלים למחנות במשאיות ונכנסים בשער המחנה
29 במרץ 1948 (מצילומי חיים סנש ז"ל)


הגשר בין המחנות
גשר מעל הכביש פמגוסטה-לרנקה חיבר בין מחנות שמוקמו משני צידי הכביש

תעודת הלידה של אורי
במחנות נולדו כ-2,200 תינוקות. בתמונה התעודת לידה הארעית שהנפיקו הבריטים לאורי פרברי,
שהוריו (איתו במחנה, בתמונה מימין) היו בין עצורי הספינה 'לנגב'. לפי עדותו של אורי, הוריו הגיעו איתו ארצה
ב- 28.11.1947 כשהבריטים התירו עלייתם של 2000 תינוקות עם הוריהם ("עליית 2000 התינוקות").

אגודת הרופאים והרוקחים
דוגמא להתארגנות והניהול הפנימי של עצורי קפריסין:
אשור ארגון הרופאים והרוקחים מעפילים בגירוש קפריסין

מעפילי כנסת ישראל במחנות קפריסין
מעפילי 'כנסת ישראל' במחנות קפריסין (התמונה והבאה אחריה באדיבות יהודית מיניאלי,
וצולמו ע"י אביה שמואל מיניאלי ז"ל; יהודית והוריה - בתמונה המשובצת מימין למטה
מקפריסין 1947, מחנה 64 - העפילו ב'כנסת ישראל' והיו בין עצורי המחנות)

מעפילי כנסת ישראל במחנות קפריסין
מעפילי 'כנסת ישראל' במחנות קפריסין

תינוק מ''עליית התינוקות'' ממחנות קפריסין מגיע לחיפה
תינוק מ"עליית התינוקות" ממחנות קפריסין עולה ארצה ב"פיילה", כמו רבים מחבריו;
תמונת משפחת הלפנד ותינוקם עזרא

בר כוכבא במחנות קפריסין
בימי המחנות לא היו עדיין מתנגדים למיתוס הגבורה והקריאה לדרור של בר-כוכבא

קוממיות - פאן-יורק
'קוממיות' ('פאן-יורק') מביאה לחיפה משוחררים ממחנות המעצר בקפריסין - 5 ביולי 1948

קרן ביטחון
על פעילות "קרן ביטחון" במחנות שהתרימה כספים למען ביטחון ישראל מעידה
תעודה שניתנה לגזבר הקרן יצחק גרינברג (נמסר לאתר ע"י בתו תהילה עופר)


קבלת פנים בחיפה לאחרוני המשוחררים
קבלת פנים חגיגית בנמל חיפה לאחרוני המשוחררים ממחנות המעצר בקפריסין

powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2019: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.