מחנה המעצר בעתלית       

חזור לדף הבית> מחנות מעצר המעפילים

לאחר פרסום 'הספר הלבן' הבריטי במאי 1939, שהגביל את מכסת העולים היהודים שהורשו להיכנס ארצה 75,000 בחמש שנים, 25,000 מיד והיתר 10,000 מדי שנה הקימה ממשלת המנדט הבריטי מחנה בקרבת עתלית, שיועד לשמש כמרכז מעצר של עולים בלתי-חוקיים שהתדפקו על שערי הארץ, הימיים והיבשתיים. מספר העצירים ששוחררו מהמחנה מדי חודש הופחת מהמכסה הנ"ל. המחנה הופעל ע"י הבריטים עד להקמת המדינה ב-1948.

בתקופת מלה"ע, מספטמבר 1939 עד דצמבר 1944, נערכו 34 הפלגות מהים השחור שהובילו כ-18,500 מעפילים. כ-10% מהם לא הגיעו ארצה, בעיקר בשל מקרי טביעה (המפורסם שביניהם טביעת 'סטרומה' עם 769 מעפילים). מנתונים אלה ניתן להסיק שקרוב ל-17,000 מעפילים עברו בתקופה זו במחנה. רוב רובם שוחררו ממנו במסגרת השיחרור החודשי, אך מקצתם כ-1,750 מעפילי האניה 'אטלנטיק' שהבריטים לא הספיקו להעביר ל'פאטריה' גורשו למעצר ממושך ורחוק באי מאוריציוס (הקש כאן לפרטי הפרשה).

לאחר המלחמה חודשה ההעפלה מאירופה. מינואר עד יולי 1946 נעצרו במחנה עתלית כ-10,200 מעפילים, שהגיעו ב-11 ספינות שלא הצליחו לפרוץ את הסגר הימי הבריטי. באוגוסט 1946 שונתה המדיניות הבריטית והוחל בגירוש המעפילים למעצר בקפריסין. עד אפריל 1948 גורשו למחנות המעצר בקפריסין כ-52,500 מעפילים. במחנה עתלית נעשה השלב האחרון בתהליך שחרורם השוטף של כ-30,000 מעצורי קפריסין שהבריטים שחררו והביאו ארצה במסגרת מדיניות המכסה החודשית שלהם (המכסה הוגדלה לאחר מלה"ע והועמדה על 1,500 איש לחודש; מחציתה הוקצבה לעצורי קפריסין).

שני אירועים הקשורים לפלמ"ח שאירעו במחנה עתלית ראויים לאזכור מיוחד:

- 10 באוקטובר 1945: בפשיטה נועזת של הגד' ה-1 של הפלמ"ח בפיקודו של נחום שריג, שוחררו כל המעפילים שהיו עצורים במחנה. מבצע זה פתח את המאבק המזוין בבריטים, שנמשך בכל מה שקשור להעפלה עד קיץ 1947 ("המאבק הצמוד"). מפקדי שתי המחלקות שנטלו חלק בפעולה היו יצחק רבין ז"ל ונחמיה שיין ז"ל (שנהרג כ-9 חודשים לאחר מכן בפעולה לפיצוץ גשר א-זיב במסגרת ליל הגשרים). הקש כאן לעדותו של יוסק'ה יריב (ריבקינד) על הפשיטה [הערת מערכת] .

- 29 ביוני 1946, "השבת השחורה": בעקבות החיפוש אחרי לוחמי פלמ"ח ונשק בקבוצי יגור ושדות-ים (הקש כאן לעדותו של יהודה בן-צור על אירועי "השבת השחורה" בשדות-ים), הועברו העצירים למחנה ולאחר כמה ימי חקירה הם הובלו למעצר במחנה רפיח.

עם הקמת המדינה הפך המחנה למעברה לקליטת עולים, שפעלה עד לשנות ה-70. ב-1986 קיבלה על עצמה המועצה לשימור מבנים ואתרי התישבות לשקם את המחנה המוזנח ושנה לאחר מכן הוכרז המקום כאתר שימור לאומי, שנועד לשמש כמרכז חינוכי ללימוד תולדות ההעפלה. שוקמו כמה מהמבנים כגון מבנה החיטוי, כמה מצריפי המגורים והגדרות והוכנו עזרים שונים כגון תצוגות ומוצגים מחיי המעפילים בעת ההפלגה ובמחנה עצמו וכן תכנית אורקולית, משחקי מחשב וכיו"ב. במקום הוקמה גם ספריה העומדת לרשות חוקרי ההעפלה ותלמידי בתי הספר. פעילות המחנה כוללת סדרות חינוך לתלמידים, סיורים מודרכים, ימי עיון, כנסים ואירועים מיוחדים. לציון מיוחד ראוי מאגר מידע ממוחשב, 'בנתיבי העפלה', המכיל את שמותיהם של מעפילים ופעילי העפלה וכן מידע מקיף על תקופת ההעפלה בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, שהחלה ב-1934. במתחם המחנה מוצבת ספינת דימוי לספינת מעפילים ובחלל ביטנה מוזיאון המחשה [הערת מערכת] .

[רשם: צבי בן-צור]


עדותו של יוסק'ה יריב (ריבקינד) על פשיטת הפלמ"ח לשחרור העצורים מהמחנה

שיחה עם ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור על המחנה (שיחה מס' 6 ברשימת השיחות)

שמואל "סאמק" ינאי, ממפקדי הפלי"ם, מספר על מעצרו במחנה [הערת מערכת]

מנחם בן-ימי מעיד על הברחת עצירים מהמחנה בעתלית



מחנה עתלית כיום - הכניסה לאתר
הכניסה לאתר מחנה עתלית כיום

סיור מאורגן במחנה עתלית
מבקרים במחנה בעת סיור מאורגן

בול מחנה עתלית
בול שהונפק ב-2014 לציון מחנה עתלית כאתר מורשת לאומית
במרכז הבול ספינת הדימוי לספינת מעפילים, המוצבת במתחם האתר ובחלל בטנה מוזיאון המחשה



פריצת הפלמ"ח למחנה עתלית
הפקה: מחנה מעפילים עתלית, עריכה: אסנת עילם



powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.