מהעפלה לעלייה       

חזור לדף הבית> ההעפלה

מפעל ההעפלה הסתיים עם הכרזת העצמאות והחל גל עלייה עצום שזכה לכינוי "העלייה ההמונית". עד ששכך הגל בתחילת 1952 הגיעו לארץ כ-684,000 עולים, שיותר מהכפילו את גודל האוכלוסייה היהודית במדינה. שיעור הגידול באחוזים של אוכלוסיית המדינה בתקופת הגל הוא חסר תקדים, עד היום, בהשוואה לכל ארץ קולטת הגירה אחרת. במהלך העשור הראשון לקיום המדינה נרשמו עוד גלי עלייה אך הם היו פחותים משמעותית בעוצמתם. בשלוש השנים לאחר הגל, בשנים 1952-54, עלו רק כ- 51,500 איש ורק ב- 1955 החל גל עלייה חדש. לעלייה ההמונית היו השלכות חברתיות ופוליטיות מרחיקות לכת על החברה הישראלית המורגשות עד עצם היום הזה, ובהן התחלפותן של האליטות השולטות במדינה ב"מהפך" של 1977.
 
להלן התפלגות העולים בגל העלייה ההמונית:  48% מהעולים היו מאירופה, 34% מאסיה, 14% מצפון אפריקה, רובם מלוב, והשאר ממקומות אחרים. רובם המכריע של העולים שהגיעו מאירופה היו ממזרח אירופה, כשליש מתוכם מפולין, כשליש מרומניה וכחצי מהשליש הנותר רוב רובה של יהדות בולגריה. 52% של העולים מאסיה הגיעו מעיראק ו-44% מהם מתימן, תורכיה ואירן.
 
כבר במחצית השנייה של 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הגיעו למעלה מ-100,000 עולים, רבים מהם אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) שנהרו ארצה לקחת חלק במלחמה. תוספת כוח האדם שקיבל צה"ל מקרב העולים החדשים נמנית עם הגורמים הקריטיים שהביאו לניצחון הישראלי במלחמת העצמאות.
 
בין ראשוני העולים לאחר הקמת המדינה היו עצורי המחנות בקפריסין. במהלך כ-10 ימים ביולי 1948 שוחררו ועלו לארץ באמצעות "הפאנים" שגם הן היו עצורות בקפריסין ושוחררו כ-30,000 עולים (הבריטים המשיכו להחזיק בכ-10,000 עצורים, גברים בגיל גיוס ובני משפחותיהם שבחרו להישאר איתם ורק בפברואר 1949 שוחררו האחרונים שבהם).  עוד בין ראשוני העולים כ-940 לוחמי אצ"ל שהגיעו ארצה ביוני 1948 באוניית הנשק 'אלטלנה' ומצאו עצמם מעורבים מיד ב"פרשת אלטלנה" העגומה.
 
הטיפול בהבאת העולים בדרך הים הוטל תחילה על 'המוסד לעליה' שמו החדש של 'המוסד לעליה ב' לאחר הקמת המדינה. עם עזיבת הבריטים  קיבל 'המוסד לעליה' חזרה לרשותו את ספינות "צי הצללים" ספינות המעפילים שהבריטים תפסו והחרימו. הבריטים קשרו את הספינות בשובר הגלים של נמל חיפה שם הן שכבו למעצבה לא מאוישות ולא כשירות לשייט. 'המוסד לעליה' הקים חברה בשם 'אוניות וספינות' לטפול ב"צי הצללים" פינוי הספינות הבלתי-כשרות מהנמל והכשרת הספינות הראויות לפעילות מחדש.
 
באמצע אוגוסט 1948 "נבלע" 'המוסד לעליה' בחברת בת של 'צים' בשם 'שהם' (קיצור של "שירות המעלה") שהוקמה במיוחד לצורך העברתם ארצה של העולים, ואתו "נבלעה" בתוך 'צים' גם 'אוניות וספינות'. עולי גל העלייה ההמונית הפליגו ארצה רובם ככולם ע"ג הספינות שנשלפו מ"צי הצללים", אוניות מעפילים/רכש לשעבר אחרות ("הפאנים", 'דרומית' ואחרות) ואוניות הנוסעים הראשונות שרכשה והפעילה חברת 'צים' ('קדמה', 'גלילה', 'נגבה' ו'ארצה'). חלק ממלווי ספינות המעפילים, ימאים ו'גדעונים', המשיכו במהלך מלחמת העצמאות במשימת ליווי אוניות העולים.
 
בניגוד לתקופת ההעפלה, העלאת עולים בדרך האוויר תפסה מקום חשוב בגל העלייה ההמונית. עוד בטרם נסתיימו הקרבות בחזית הדרום החל, ב-15 בדצמבר 1948, השלב הראשון של מבצע 'מרבד הקסמים' (הידוע גם בשם 'על כנפי נשרים') להבאת יהודי תימן ארצה. חברת תעופה אמריקאית קטנה נשכרה על ידי נציגי הג'וינט על מנת להטיס את העולים, ועד 12 במרץ 1949 הועלו 5,250 עולים ב-56 טיסות של מטוסי 'סקיימאסטר'. לאחר סיום המלחמה צבר השימוש במטוסים תאוצה רבה ובין היתר הוטסו ארצה כ- 43,000 עולים מתימן במסגרת השלב השני של 'מרבד הקסמים' (יוני 1949 - דצמבר 1949), וכ- 120,000 עולים מעיראק במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה' (מאי 1950 - ינואר 1952).
 
בשנה הראשונה לקיום המדינה   עדיין תקופת מלחמת העצמאות עלו כ- 393,000 איש. עבור למעלה משני שליש מביניהם נמצא פתרון דיור קבע: 123,600 יושבו בבתים שננטשו על ידי הערבים, 53,000 שוכנו ביישובים העירוניים והכפריים, 35,700 הועברו למושבי עולים שהוקמו במקומות שונים בארץ, 16,000 פנו לקיבוצים. 6,000 ילדים נקלטו במסגרות עליית הנוער. עבור כשליש מן העולים לא נמצא פתרון של דיור קבע והם שוכנו ב'מחנות עולים'  מחנות בהם המתגוררים נתמכו ע"י הסוכנות ולא נדרשו לפרנס עצמם (באביב 1950, על מנת לעודד יציאה לעבודה וחזרה לחיים סדירים, הוחלט להוציא את העולים מהמחנות ולהעבירם לשיכונים זמניים, הם ה'מעברות').

[רשם: צבי בן-צור]


פרשת אלטלנה
פרשת 'אלטלנה'
האניה 'טטי' מניפה דגל ישראל ביום הכרזת העצמאות
'טטי' אונית העולים הראשונה/עליה ד' האחרונה, שהגיעה ביום הכרזת העצמאות
גד  הילב מעיד על פינוי מחנות קפריסין
גד הילב מעיד על פינוי מחנות קפריסין
המלווים יהודה בן-צור ווילי רוסטוקר
יהודה בן-צור מספר על 'המורד'
אילת
הצלת יהודי לוב (וגם קצת על עליית יהודי שנחאי) אנשי האוניה 'אילת' מספרים
האניה כלנית - MALA
'כלנית' (MALA) האוניה ש"אחרה את הרכבת"
ולא נכנסה לרשימת אוניות עליה ב'
מירה בן צבי
מירה בן צבי מספרת על שירותה
ב'עצמאות' (פאן קרסנט)
שושנה קיני
ה'גדעונית' שושנה קיני מספרת על העלאת עולים בספינה 'משמר העמק'
חיה קוזלובסקי מספרת
הגדעונית חיה (חייל'ה) קוזלובסקי
מספרת על האוניות 'ירדנה' ו'קפלוס'
[הערת מערכת]

יהושע (שועיק) בר לב מספר (בעיקר) על מסע העולים השני של האוניה 'דרומית' (קפאלוס) מיוגוסלביה

סיפורה של ירדנה לוי (שטיינמץ) שנולדה ע"ג האוניה 'ירדנה' (אונית המעפילים לשעבר 'לא תפחידונו')

פרטים על האוניה 'ירדנה' (לשעבר אונית המעפילים 'לא תפחידונו')

פרטים על הספינה 'אנצו סרני' (Rondine) בשירות עלית גח"ל

פרטים על הספינה 'נירית' (San Antonio) בשרות העליה במהלך מלחמת העצמאות

פרטים על הספינה 'נרקיס' (Orchidea) בשרות העליה במהלך מלחמת העצמאות

פרטים על הספינה 'היונה' (Aviona) בשרות העליה במהלך מלחמת העצמאות



התפלגות עליה
התפלגות העולים לפי מדינת מוצא בשנים 1948-1951
ויקיפדיה, ערך: העלייה ההמונית


ירדנה

טטי
העולים באוניה 'טטי' הגיעו למדינת ישראל ביומה הראשון

קוממיות - פאן-יורק
'קוממיות' ('פאן-יורק') מביאה לחיפה משוחררים ממחנות המעצר בקפריסין - 5 ביולי 1948

קדמה
מאוניות העולים - 'קדמה', אונית הנוסעים הראשונה של צים

מהעפלה לעלייה
המעבר מהעפלה לעלייה מתבטא בבולי התקופה – בולי יום העצמאות השני  מ- 1950:
בול ההעפלה (משמאל) מציג "גיגית" עמוסה במעפילים ומעפיל מנפץ בפטיש גדר תיל
  בול העלייה מציג עלייה חופשית בים, באוויר וביבשה
 עיצוב הבולים: וינד סטרוסקי ומ. קארה



powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.