סיפור הפלגת 'שיבת ציון'       

חזור לדף הבית> ההעפלה> תאורי הפלגות

7/1947, 411 מעפילים

הספינה הפליגה ב- 16 ביולי 1947 ממפרץ קטן מערבית לעיר אלג'יר עם 411 מעפילים. זאת הייתה ההפלגה השניה של מעפילים מצפון אפריקה, חודשיים לאחר ההפלגה הראשונה שביצעה הספינה 'יהודה הלוי'. מפקד הספינה היה דוד מימון וה'גדעוני' היה מיכאל "מייק" הררי (לימים ראש אגף "קיסריה", יחידת המבצעים המרכזית של המוסד למודיעין).

סמוך לאי כרתים היו המעפילים אמורים לעבור לספינה 'י'ד חללי גשר א-זיב' אולם בשל תקשורת לקויה וחוסר באמצעי ניווט לא התקיימה הפגישה. הבריטים זיהו את 'שיבת ציון' כבר בראשית דרכה סמוך לתוניסיה. משחתת אחת נילוותה אליה ובהמשך הצטרפו שלוש נוספות.

הספינה הגיעה לחופי הארץ במקביל להגעת מגורשי 'אקסודוס' לחופי צרפת. על רקע המפנה במדיניות הגירוש הבריטית כלפי מעפילי 'אקסודוס' ובגלל הימצאותם של 120 תינוקות וילדים בין המעפילים, הוחלט לא להתנגד להשתלטות על הספינה ולהעברת המעפילים לאונית הגירוש, ולבחון את כוונות הגירוש של הבריטים. הבריטים השתלטו על הספינה ב- 28 ביולי ללא התנגדות, גררו אותה לנמל חיפה, וגירשו את המעפילים לקפריסין.

[רשם: צבי בן-צור]


powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.