שילוב ספינות בהפלגות המעפילים       

חזור לדף הבית> ההעפלה> תאורי הפלגות

ההעפלה


החרמת אוניות המעפילים שנלכדו בידי הבריטים הסבה נזקים כספיים חמורים לתנועת ההעפלה, והחשש ממאסר צמצם את מידת ההיענות של אנשי צוות זרים לעסוק במלאכת ההעפלה (יש לזכור גם שאנשי צוות זרים עצורים המשיכו לקבל את משכורתם). שיטת "טובות השתיים מהאחת הייתה אחת מהדרכים להתמודד עם בעית ההחרמה. על פי שיטה זו הסתכנו פחות אוניות בלכידה ליד חופי הארץ, מבלי שיקטן מספר המעפילים.

נקבע כי בהפלגות אחדות תיפגשנה שתי אוניות מעפילים במרחק לא גדול מחופי הארץ. המעפילים ירוכזו באחת האוניות והצוות הזר שלה יוחלף בצוות המלווים ימאי הפלי"ם, בסיוע כמה מהמעפילים שהוכשרו לכך במהלך ההפלגה, אשר ימשיך את ההפלגה אל חופי הארץ. הצפיפות באניה הקולטת היה אמור להיות גדול ביותר ואפשרי רק לפרק הזמן הקצר עד לסיום ההפלגה. כך התאפשר שימוש חוזר באונייה המתפנית, והמשך השתתפותם של אנשי הצוות הזר.

השיטה יושמה בהפלגת ספינת המעפילים 'חביבה רייק', שנעזרה בספינה 'רפי' ביוני 1946. 'רפי' -- שנקראה ע"ש השליח הצנחן הארצישראלי רפאל רייס שנרצח ע"י הנאצים בסלובקיה בשלהי 1944 -- ליוותה גם את ספינת המעפילים 'הנרייטה סאלד' באוגוסט 1946. ביוני 1946ביצעה הספינה 'אקבל' (תחת השם 'ביריה') את הקטע הסופי של הפלגת המעפילים 'ביריה' ושחררה בכך את הספינה 'באלבואה' לבצע הפלגת מעפילים נוספת (תחת השם 'הגנה'). ספינת העזר 'אלברטינה' (שבעברה ביצעה את הפלגות המעפילים 'פטר א' ו'פטר ב') העבירה מעפילים בלב ים לספינות 'פלמ"ח' (ספטמבר 1946), 'ברכה פולד' (אוקטובר 1946), 'שבתאי לוז'ינסקי' (מרס 1947) ו'שאר ישוב' (אפריל 1947). בנובמבר 1946 ליוותה הספינה 'אבא ברדיצ'ב' את 'כנסת ישראל'. לאחר התרסקותה על סלעי החוף היוגוסלבי וטביעתה, הצטרפו מעפיליה למעפילי 'כנסת ישראל'.

כמה מהמפגשים המתוכננים של שתי אוניות לא יצאו אל הפועל בגלל תקלות, כגון מזג אוויר סוער או קשר אלחוטי לקוי, או בגלל שמספר המעפילים הכולל היה רב מדי לאניה בודדת (היה צורך לקחת בחשבון גם את סכנת ההתהפכות עקב עומס יתר). במרץ 1946 הייתה אמורה הספינה 'תל-חי' לקלוט את מעפילי הספינה 'וינגייט'. הספינה 'ברק' הייתה אמורה ללוות את 'חיים ארלוזורוב' בראשית 1947, 'תיאודור הרצל' הייתה אמורה לקלוט את מעפילי 'שאר ישוב' באפריל 1947, 'י"ד חללי גשר א-זיו' הייתה אמורה לקלוט את מעפילי 'שיבת ציון' ביולי 1947, 'מדינת היהודים' הייתה אמורה לקלוט את מעפילי 'גאולה' בספטמבר 1947. בנובמבר 1947 הייתה אמורה 'אלברטינה' להעביר מעפילים לספינה 'קדימה', אולם עקב קשיי תקשורת לא נוצר מגע ביניהן, ו'אלברטינה' תחת השם 'עליה' - הגיעה ארצה לאחר שפרצה את המצור הבריטי. במקרים האלה (פרט למקרה 'הברק' שעקב שריפה ותקלת מנוע לא יכלה להפליג) הגיעו בסופו של דבר שתי האוניות בנפרד ארצה.

הערה: ספינת השירות 'אלברטינה' גם סייעה בהעברת חלק ממעפילי 'י"ד חללי גשר א-זיו' מהחוף האיטלקי לספינה.

[רשם: צבי בן-צור]


רישומי יומן המוסד על הספינה 'אלברטינה' (שמות נוספים: 'פטר', 'פייטרו', 'עליה')


אלברטינה
הספינה 'אלברטינה' שפעלה רבות בשילוב עם ספינות מעפילים אחרות

העברת מעפילים מאוניה לאוניה בלב ים



powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.