ההעפלה עד לסיום מלה"ע       

חזור לדף הבית> ההעפלה

מפעל ההעפלה התחיל ב- 1934 על רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. את ההעפלה המאורגנת בתקופה שלפני סיום מלה"ע, בה נטלו חלק כ-45,000 מעפילים, נהוג לחלק ל 2 תקופות:

1. התקופה הראשונה 1934 -1939 תקופה זו מתחילה עם התבססותו של השלטון הנאצי בגרמניה וממשיכה עד פרוץ מלה"ע. המארגנים היו בעיקר התנועה הרוויזיוניסטית (העפלת 'אף על פי', שם שדבק בהעפלה הרוויזיוניסטית בכלל בזכות סדרת ההפלגות בשנים 1937-38 של ספינות שנשאו את השם 'אף על פי'), תנועת החלוץ וארגון ההגנה ('המוסד לעליה ב' החל מ-1939). להם התווספו אנשים פרטיים וגופים אחרים שארגנו מספר לא מבוטל של הפלגות (11 ספינות מתוך 47). השנה שקדמה לפרוץ המלחמה הייתה שנת שיא - רוב רובן של אוניות התקופה הראשונה הפליגו בשנה זאת.

2. התקופה השנייה 1939 - 1944 ימי מלחמת העולם השנייה והשואה - במאי 1939 פרסמה ממשלת המנדט את ה"ספר לבן" השלישי של מקדונלד ובו חוקים הקובעים כי בתוך חמש שנים תורשה עלייתם של 75,000 יהודים (מספר זעום לנוכח המתרחש באירופה) והמשך העלייה יותנה בהסכמת הערבים. וכך על אף השואה המתחוללת המשיכו הבריטים בהסגר על ארץ ישראל. כל הזרמים הציוניים בארץ ובגולה נרתמו למאבק ההעפלה. אולם יש לזכור כי בתקופת מלחמה קשה לארגן אוניות לכן תקופה זאת מתאפיינת במעט אוניות ובמספר אסונות כבדים (טביעת 216 מעפילים על ה'פאטריה', 202 מעפילי 'סלבדור', 769 מעפילי 'סטרומה' ו-396 מעפילי 'מפקורה'). רבות מאוניות התקופה השנייה עשו דרכן מרומניה/בולגריה לאיסטנבול, לאחר שב-1943 נודע למוסד לעליה ב' שממשלת בריטניה קיבלה החלטה סודית לפיה יהודים אשר יגיעו לטורקיה יוכלו להמשיך ולהגיע לארץ.

לנוכח הפאניקה בקרב יהודי אירופה בתקופה זאת, הביקוש למקומות באוניות ההעפלה עלה בהרבה על ההיצע.  אין להתפלא לפיכך שקשרים אישיים, מעמד/השתייכות מפלגתית ויכולת כספית קבעו לא מעט מי יזכה להעפיל ומי לא.

הפעילות האינטנסיבית של התנועה הרביזיוניסטית בהעפלה בתקופה שלפני מלה"ע עומדת בניגוד להחלטת התנועה לא לחדש את פעילותה לאחר מלה"ע (למעט מעורבות בפעילות 'הבריחה') ולהשאיר את הטיפול בנושא בידי ה'מוסד לעליה ב' וההגנה (הקש כאן לכתבה המתייחסת לנושא). במסגרת הפעילות שלפני מלה"ע ראוי גם להזכיר שבשנת 1934 הקימה תנועת 'ביתר' מרכז להדרכה ימית באיטליה, במסגרת בית הספר הימי האיטלקי בצ'יוויטבקיה. מרכז זה פעל להכשרת צעירים יהודיים לעבודה ימית ולרשותו עמדה ספינת אימונים בשם 'שרה א'. שלשה מחזורים סיימו בית ספר זה בטרם נסגר ב-1938 עקב הצטרפות איטליה למחנה הנאצי. חלק לא קטן מהבוגרים פעלו והעפילו באוניות 'אף על פי'.

מצגות על ההעפלה בתקופה שעד לסיום מלה"ע ניתן למצוא בדף המצגות.

[רשם: צבי בן-צור]


פטריה טובעת בנמל חיפה
תאורי ההפלגות ערב ובמהלך מלה"ע (*)
אגיאוס ניקולאוס
תאורי ההפלגות עד למלה"ע (*)
רשימת הפלגות
רשימת ההפלגות עד לסיום מלה"ע בסדר כרונולוגי (*)
גרשון מרכוס ובנימין חרמוני
פרשת הספינה 'לילי'
(בתמונה: חללי הפרשה גרשון ובנימין ז"ל)
פאטריה טובעת
משה דפני (הסיילור) מספר
על אסון האניה 'פאטריה'
ארטימיזיה - עמוס
סיפור הספינה 'ארטמיסיה'
פרשת הדריין
פרשת קלאדובו-שאבץ
וספינת המעפילים 'דאריין'
[הערת מערכת]

(*) החומר מוצג באדיבות עמותת חיל הים ומוזיאון ההעפלה וחה"י, עם תודות מיוחדות למנהל המוזיאון מר ניר מאור. הכנסנו תיקונים בחומר עפ"י הערות שקיבלנו ממבקרים באתר ושהתבררו כמוצדקות.

בספר 'דרך בים' מאת דליה עופר (עמ' 476) מוזכרות מספר אניות/הפלגות נוספות שמסיבה זאת או אחרת אינן מופיעות ברשימת ההפלגות של המוזיאון:

1. 'אויקסון', מרץ 42' - 11 מעפילים מרומניה לקפריסין (בהפלגה זאת נמלטו בעל היאכטה רוברט אברמוביץ-אדם עם אשתו וחבריו. חמש שנים לאחר מכן רוברט היה זה שהוביל את אהוד אבריאל לצ'כיה ופתח בפניו, חינם אין כסף, את שערי הנשק הציכי - ראה סיפורה של ספינת הרכש 'נורה').
2. 'דור די-והאל', אפר' 42' - 20 מעפילים מרומניה לקפריסין
3. 'מירציאה', מאי 42' - 40 מעפילים מרומניה
4. 'דורה', אוג' 42' - מרומניה
5. 'בלה צ'יטה', אפר' 44' - 273 מעפילים מרומניה

לרשימה יש גם להוסיף את הספינה 'לילי' שבאוג' 43' העבירה 30 מעפילים מתורכיה לקפריסין וטובעה מיד לאחר מכן.


powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.