פרשת אלטלנה       

חזור לדף הבית> אוניות הנשק

אניות הרכש


"פרשת אלטלנה" הפרשה שהתפתחה סביב הגעתה לארץ של אונית הנשק והלוחמים של האצ"ל 'אלטלנה' ביוני 1948 הסעירה את הציבור בארץ; הפולמוס סביבה, הנוגע בסוגיות של ציות לממשלה וסכנת מלחמת אחים, לא פסק עד עצם היום הזה.

לאחר מלה"ע החליטה הנהגת האצ"ל/בית"ר לא לעסוק בהעלאת מעפילים (היה ניסיון בודד של בית"ר, שנכשל, לשיגור ספינת מעפילים מאיטליה באמצע 1946), להסתפק במעורבות בפעילות 'הבריחה' ולהשאיר את העבודה בידי 'המוסד לעליה ב' תוך הסכמים עמו על מכסות המעפילים מהתנועה הרביזיוניסטית. התסכול שההחלטה יצרה בקרב אנשי התנועה הרביזיוניסטית בארה"ב הניע אותם תחילה לארגונה של הפלגת המעפילים בספינה 'בן הכט' ובהמשך, בתחילת 1947, לקבלת החלטה שתואמה עם האצ"ל על העלאתם של לוחמים על נשקם. בהתאם להחלטה, רכש ביוני 1947 'הועד העברי לשחרור לאומי' בארה"ב, הזרוע הפוליטית של האצ"ל בארה"ב בראשותו של הלל קוק המוכר בכינויו "פיטר ברגסון", נחתת גדולה מעודפי המלחמה של הצי האמריקני ואייש אותה בצוות שרובו היה יהודי. מטעמי נוחות נרשמה הספינה בפנמה בשם 'אלטלנה' (שמו הספרותי של ז. ז'בוטינסקי). בשל עיכובים בגיוס הלוחמים באירופה וקבלת נשק מידי הממשל הצרפתי, הועסקה הספינה בפעילות מסחרית רגילה.

'אלטלנה' הגיעה לחוף הישראלי רק ביוני 1948, בעיצומה של ההפוגה הראשונה, כשהיא נושאת נשק רב ו-940 אנשים, מהם 120 נשים. הוסכם בין הממשלה והאצ"ל שהפריקה תעשה בחוף כפר ויתקין. אך התעוררו חילוקי דעות קשים בין הממשלה, שדרשה בשם הממלכתיות שהנשק יימסר לצה"ל, לבין האצ"ל, שדרש העדפת יחידותיו (שזה עתה שולבו בצה"ל על פי הסכם מה-1 ביוני) בקבלתו. על רקע המחלוקת הקשה, הופסקה פריקת האוניה וחטיבת אלכסנדרוני קיבלה הוראה לכתר את כפר ויתקין ולהחרים את ציוד האוניה. למנחם בגין, מפקד האצ"ל שעלה לאוניה, ניתן אולטימטום קצר למסירתה לרשות הצבא. מאחר והאולטימאטום לא נענה, החלו חילופי-אש שבהם מצאו את מותם שישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל.

בשלב זה האוניה נמלטה אל לב ים והפליגה לתל אביב ועל סיפונה מנחם בגין וכ-100 אנשי אצ"ל, מיעוטם עולים, מתוך ציפייה שתומכי האצ"ל הרבים יחסית בת"א יאלצו את הממשלה להגיע לפשרה. במהלך הפלגתה לת"א היו חילופי ירי בינה לבין אונית השירות הימי 'אילת' א-16. באזור החוף של ת"א רוכזו כוחות יבשה גדולים של צה"ל. מולם עמדו אנשי האצ"ל, שלמרות שהצטרפו לצה"ל עוד ב-1 ביוני כיחידות שלמות, עזבו את בסיסיהם, הגיעו למקום והחלו לסייע בפריקת הנשק מהאוניה. פרץ קרב נוסף, שעיקרו התחולל על החוף בין כוחות צה"ל לאצ"ל. לוחמי האצ"ל ששהו על 'אלטלנה' העידו שבגין הורה שלא להשיב אש, מחשש להתפתחות מלחמת אחים.

הקרב הוכרע כאשר בן-גוריון הורה להפגיז את האוניה. הפגז השלישי העלה את 'אלטלנה' באש ואילץ את נטישתה מחשש להתפוצצות חומרי הנפץ שבמחסניה. בקרב על חוף תל אביב נהרגו עשרה חברי אצ"ל וחייל צה"ל (סך ההרוגים בקרבות בחוף ויתקין ובחוף תל אביב: 16 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל). על הצד החיובי של הפרשה יש לציין שחלק מהנשק שהביאה 'אלטלנה' מצא את דרכו לצה"ל, עיקרון הממלכתיות בנוגע לצבא קיבל חיזוק רב, ונמנעה מלחמת אחים.

[רשם: צבי בן-צור]


א-16
אלי ורשבסקי מעיד על מעורבות 'אילת' א-16 בפרשת 'אלטלנה'
אלטלנה
סיפור 'אלטלנה' - ספינת נשק ועולי גח"ל
אנדרטה בתל אביב לזכר אלטלנה
"פרשת אלטלנה"


אלטלנה עולה באש בחוף תל אביב
'אלטלנה' עולה באש בחוף ת"א

אלטלנה - פינוי
פינוי 'אלטלנה' בחוף ת"א, צילום: רוברט קאפא

נשק לצה''ל מאלטלנה
 פרוט הנשק מ'אלטלנה' שהגיע לידי צה"ל [מקור: הספר 'המשימה: רכש' מאת פנחס וזה]


powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.