ראשוני הימאים       

חזור לדף הבית

ספנות וימאות עברית לא התקיימו בתקופה העות'מאנית ותחיית הימאות העברית ('הצי העברי') החלה רק לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל במלה"ע הראשונה. שלטון המנדט הביא להתעוררות כלכלית ולגידול האוכלוסייה. מאחר שלא היו בארץ תעשייה וחקלאות שיכלו לספק את צרכי התושבים ואת צרכיהם של אנשי הממשל והצבא הבריטי, גדל מאד הצורך ביבוא בדרך הים. במהלך עשרים השנים שבין סוף מלחמת העולם הראשונה לבין פרוץ מלחמת העולם השנייה פתחו אנשי עסקים יהודים מספר קווי ספנות מסחריים ארץ ישראליים שפעלו במזרח הים התיכון והים השחור. כבר באותן שנים ראשונות עלה גם הצורך הביטחוני בימאות עברית.
 
על מנת להכשיר כוח אדם למקצוע הימאות, הן לצורכי מסחר והן לצורכי ביטחון, החלו מוסדות היישוב לתמוך באגודות ימיות ספורטיביות ובתנועות נוער ימיות. אלו התחילו על גדות הירקון באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת עם "הקיבוץ הרוסי" שהקים זאב הים, ובעקבותיו התארגנו 'צופי ים' ואגודות ימיות נוספות. ב-1928 החלה לפעול בחוף ת"א 'אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל' במטרה לחנך דור של ימאים עבריים. באותה שנה הוקמה בחיפה ביוזמת ה'הגנה' האגודה הימית 'דולפין'. על מנת למסד את הכשרת פלוגות הנוער הימי לצרכי הורדת עולים והברחת נשק, נוסד ביוני 1937 'החבל הימי לישראל', אשר היווה את המכשיר התפעולי של המוסדות למען ביצור מעמד היישוב בים. נפתחו גם שני בתי-ספר ימיים. פעילויות ימיות נוספות שהתפתחו בשנות השלושים כללו עבודה עברית בנמלי חיפה ותל אביב והתיישבות לחוף הים המבוססת על ענף הדיג.

עד לפרוץ מלה"ע גם תנועת בית"ר הייתה פעילה בתחום הימי. בשנת 1934 הקימה התנועה בית ספר ימי בצ'יוויטבקיה שבאיטליה. ביה"ס פעל להכשרת צעירים יהודיים לעבודה ימית ולרשותו עמדה ספינת אימונים בשם 'שרה א' [הערת מערכת]. שלשה מחזורים סיימו בית ספר זה בטרם נסגר ב-1938 עקב הצטרפות איטליה למחנה הנאצי. חלק מהבוגרים פעלו והעפילו באוניות 'אף על פי' (מסגרת התנועה הרביזיוניסטית בהעפלה בתקופה שלפני מלה"ע).

רבים מבוגרי האגודות ובתי-הספר הימיים התנדבו בזמן מלה"ע לשרת בצי המלכותי הבריטי או שפנו לעבוד כאזרחים-ימאים באוניות סוחר של בעלות הברית, בעיקר אוניות צי הסוחר המגויס הבריטי (לפרטים: שני קישורים בעמודה השמאלית של הדף לערכים בוויקיפדיה). על פעילי ההעפלה שצברו ניסיון ימי בדרך זאת נמנים בין היתר יצחק "אייק" ארן, משה "הסיילור" דפני, גד הילב, מרדכי "מוקה" לימון, ואפרים צוק.
 
מפעל ההעפלה נתן תנופה גדולה להכשרת ימאים עבריים. בשנת 1939/40 ארגן המוסד לעליה ב' שני קורסים ימיים בתל-אביב, כדי לאמן אנשים לתפקידי העפלה. הסירות (למעט אחת של 'צופי-ים'), הציוד והמדריכים לקורסים אלה היו של הפלוגה הימית של 'הפועל' בת"א, שכונתה 'הסקציה הימית' וחבריה כונו "נערי הירקון". בין מדריכי הקורסים היו גם שני המדריכים הראשיים של הפלי"ם לעתיד – דב "ברצ'יק" מגן ושמואל "שמוליק" טנקוס.

בסוף 1940 התקיים קורס ימי, במסגרת שת"פ בין 'ההגנה' לבריטים למלחמה בנאצים, שכלל אימוני חבלה ונשק. מבוגריו יצאו במאי 1941 כ"ג יורדי הסירה למשימת החבלה ממנה לא שבו. בתחילת 1943 ערך הפלמ"ח שני קורסים למפקדי סירות בקיבוץ שדות ים. התפיסה בצמרת הפלמ"ח הייתה בהתחלה שהאימונים הימיים הם בגדר השלמה בלבד לאימוני החי"ר, אך הצפי לחידוש פעילות ההעפלה לכשתסתיים המלחמה הביא להקמת המחלקה הימית של הפלמ"ח בסוף 1943 ולתחילתה של תקופת הפלי"ם.

כלל הפעילויות הנ"ל הניחו את היסוד להקמת חיל הים וצי הסוחר של מדינת ישראל. בפרט, רוב הכוח אדם לצורך הקמת חיל הים הגיע משורות מאות הלוחמים שהוכשרו לימאות במסגרת הפלי"ם; היתר אלה שבאופן טבעי איישו את התפקידים היותר טכניים בחיל הגיע רובו ככולו משורות המתנדבים במלה"ע לצי המלכותי הבריטי ואלה שרכשו ניסיון ימי ע"ג אוניות סוחר בשירות בעלות הברית. אלה שחפצו בקריירה ימית לא צבאית נקלטו (ישירות או לאחר תקופת שירות קצרה בחיל הים) בצי הסוחר - הקש כאן לפרטים.

[רשם: צבי בן-צור]



גרשון מרכוס ובנימין חרמוני
פרשת הספינה 'לילי'
(בתמונה: חללי הפרשה גרשון ובנימין ז"ל)
כתריאל יפה
הצייר נחום גוטמן על קרוב משפחתו כתריאל יפה (בתמונה), מוותיקי המלווים ורב-חובל הספינה בה יצאו הכ"ד
לזכר יורדי הסירה
תמצית דו"ח משרד הביטחון
על פרשת העלמם של
כ"ד יורדי הסירה

[הערת מערכת]
כ''ד יורדי הסירה
כ''ד יורדי הסירה: היבט השיתוף
עם הבריטים

[הערת מערכת]

יורדי הסירה

אימוני ים
אימון של אנשי החבורה שעברה אימוני ים חבלה ונשק מיוחדים ע"י הבריטים בתקופת מלה"ע;
כ"ג יורדי הסירה השתייכו לחבורה זאת


תעודת הוקרה
יוצאי הפלי"ם מעניקים מכתב הוקרה על פועלו של סר אנטוני פאלמר לאלמנתו הגברת הנרייטה אבל סמית
מימין: יהודה בן-צור, סאמק ינאי ואוסי רביד


powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2018: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.