הפלי"ם - הפלוגה הימית של הפלמ"ח       

חזור לדף הבית


ב-1943 נענה מטה הפלמ"ח ללחץ "מלמטה" והקים את "המחלקה הימית", שהתבססה על 30 מתנדבים מפלוגות הפלמ"ח. המחלקה יועדה למלא את המחסור בימאים-לוחמים, שנוצר לאחר העלמות "כ"ג יורדי הסירה" ביוני 1941. במהלך השנים גבר זרם המתנדבים, ביניהם בוגרי ביה"ס ואגודות הספורט הימי. באפריל 1945, שודרגה המחלקה והפכה לפלוגה העשירית, הידועה בשם פלי"ם , במסגרת הגדוד ה- 4 של הפלמ"ח ובתחילת 1948 היא מנתה 368 איש. עם סיום מלה"ע נקראו אנשי הפלוגה (ולאחר פירוקה במרץ 1948, יוצאי הפלוגה) לפעילויות במגוון תחומים שנמשכו עד לסיום מלחמת העצמאות: מפעל ההעפלה, המאבק בבריטים הצמוד להעפלה, הקמת חיל הים, קרבות מלחמת העצמאות בים וביבשה, ליווי אוניות העולים בגל העלייה שלאחר הכרזת העצמאות וליווי אוניות רכש הנשק במהלך מלחמת העצמאות. סיפור המאבק בזירה הימית לעצמאות ישראל הוא במידה רבה סיפורו של הפלי"ם.



הווי הפלי''ם
הווי הפלי"ם
קרבות ירושלים
הפלי"ם בקרבות ירושלים
הכשרת הימאים
הכשרת הימאים

כיבוש אילת
מהפלי"ם ללחימה בנגב וכיבוש אילת
יוסוף
מעצרים ומאסרים
[הערת מערכת]

פלוגת נמל חיפה

מפקדי הפלי''ם לדורותיהם
מפקדי הפלי"ם
ותיקי החבלה הימית
מהחוליה אל שייטת 13
מהפלים לשירות הימי
מהפלי"ם לשירות הימי

להלן סקירה קצרה של הפעילויות הנ"ל:

1. העפלה (עליה ב') ימאים מהפלי"ם נשלחו לאירופה שם פעלו תחת מרותו של המוסד לעליה ב' בתפקיד מפקדים ומלווים של המעפילים והאוניות. בקיץ 1945 הגיעו ראשוני מלווי האוניות לאירופה. בשלוש השנים, מאוגוסט 1945 עד מאי 1948, נערכו 66 הפלגות במסגרת עליה ב' - משוודיה בצפון עד אלג'יר בדרום ומרומניה במזרח עד צרפת במערב - שהביאו עמן כ- 70,000 מעפילים. בפעילות חשאית מפרכת ומסוכנת זו, שהצטיינה במיעוט יחסי של תקלות ונפגעים, הועסקו כ- 70 מלווים, ימאי הפלי"ם ו"גדעונים" (מפעילי תקשורת הרדיו). רוב האוניות נתפסו והמעפילים נעצרו, תחילה במחנה המעצר בעתלית ולאחר מכן במחנות המעצר בקפריסין (למעט 'אקסודוס 47', שמעפיליה הוגלו לגרמניה). למעלה מ- 50,000 מהמעפילים, שנתפסו ע"י הבריטים, גורשו למחנות המעצר בקפריסין. אנשי הפלי"ם מלווי האוניות ארגנו את המעפילים למאבק בכוחות הבריטיים כנגד הגירוש. חלקם הגדול הצטרף למעפילים במסע לקפריסין. בתחילת תקופת הגירוש עסקו אנשי הפלי"ם בביסוס ובניהול החיים במחנות. המאבק של המעפילים בבריטים, שאף גבה קורבנות בנפש, הגביר את אהדת דעת הקהל העולמית למאבק של הישוב לסילוק הבריטים מהארץ ולהשגת עצמאות מדינית. בארץ, שיגרת האימונים והעבודה של אנשי הפלי"ם הייתה נשברת כאשר ספינות המעפילים התקרבו לארץ; כוחות הפלי"ם היו נערכים אז להורדת המעפילים לחוף במקרה והספינות תצלחנה לפרוץ את הסגר הימי הבריטי על חופי הארץ [הערת מערכת] .

2. המאבק הצמוד להעפלה. בסוף 1945 נקרא הפלמ"ח להשתתף במאבק, שניהלה "תנועת המרי העברי" כנגד השלטון הבריטי. לכשהתפרקה "התנועה", המשיך הפלמ"ח להוביל את הפעילות כנגד הסגר הימי שהוטל ע"י הצי הבריטי החל מ- 1946. במסגרת זו, שוחררו באוקטובר 1945 המעפילים ממחנה המעצר בעתלית והותקפו תחנות משטרת החופים ומכ"ם, שסייעו בציד המעפילים. הפיגוע בכלי שייט של הצי הבריטי הוטל על הפלי"ם, שלצורך זה הקים את "החוליה" (שלימים התפתחה והפכה ליחידת הקומנדו הימי - שייטת 13).

3. קרבות מלחמת העצמאות. בעקבות החלטת "כ"ט בנובמבר 1947", השתנו סדרי העדיפות של הפלי"ם. בנוסף להשאלת כוח אדם להעפלה, שנמשכה עד מאי 1948, פעלו אנשי הפלי"ם בשנה גורלית זו במשימות הבאות:

א. הקמת פלוגת הנמל. בעקבות הטבח, שערכו פועלים פלסטיניים בחבריהם לעבודה בבתי הזיקוק, הוקמה  פלוגה מיוחדת, שנועדה להגן על החיים והאינטרסים היהודיים בנמל חיפה. חברי הפלוגה, השתתפו בקרבות העיר התחתית, שהובילו לשחרור העיר, באפריל 1948.

ב. מבצע "נחשון". במרץ 1948 צורף הגדוד הרביעי, "הפורצים" – שכלל כ-200 אנשי פלי"ם – ל"כוח נחשון", שהסיר את המצור מעל ירושלים והרחיב את גבולות העיר. 71 מאנשי הפלי"ם נפלו בקרבות עקובי הדם.

ג. הקמת חיל הים. ב- 17 למרץ 1948 הוכרז על הקמת "השרות הימי", והפלי"ם כמסגרת פורמאלית חדל להתקיים. אנשי מטה הפלי"ם וכ- 120 ימאים הצטרפו לשרות כגרעין, שסביבו הלך והתגבש החייל. ברוב כלי השייט – רובם ספינות מעפילים לשעבר – שהופעלו במהלך מלחמת העצמאות וסילקו את הצי המצרי מחופי המדינה, היוו חובלי הפלי"ם את שלד הפקוד, לרבות מפקדי כלי השיט.

4. לווי אוניות עולים / לווי אוניות נשק. מראשית 1948 ובמהלך המלחמה, המשיכו כ- 50 ממלווי האוניות ללוות ספינות מעפילים-עולים ואוניות רכש נשק. מאפריל 1948 החלו אוניות נשק להגיע לחופי הארץ, שלוש מהן הגיעו למעגן תל-אביב לפני 15 למאי 1948 ולדברי ד. בן-גוריון: "בלי הנשק הזה לא היינו נשארים בחיים". מיוני 1948, "הוסבו" ספינות מעפילים לשעבר לאוניות עולים, שהביאו לארץ בעיקר את עולי "גח"ל" (גיוס חוץ לארץ), כתגבורת לצ.ה.ל שזה עתה הוקם. הייתה זו "שירת הברבור" של יוצאי הפלוגה, על חבריה כתב המשורר נתן אלתרמן: "...ולחיי בחורים, שקבלו הפקוד ובאפל כוונו את השיט, למועד הנכון למקום היעוד, בלי מצפן ומפה בליל ציד..." (מתוך "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי").

[רשמו: יהודה וצבי בן-צור]




סירות הפלי"ם 'דב', 'רבקה' ו'תרצה' בנמל קיסריה העתיקה


סירות הפלי"ם באימונים


כנס ראשון של יוצאי הפלי"ם נערך ב-1963 בחולות קיסריה (צילום: דוד אולמר)


יוחאי בן-נון נושא דברים בכנס יוצאי הפלי"ם הראשון (צילום: דוד אולמר)
כנסים של יוצאי הפלי"ם נערכו שנתית עד שנת 2011

powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2017: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.