עלייה באישור לצד ההעפלה       

חזור לדף הבית> ההעפלה

ההעפלה

המעפילים, בהגדרה, היו היהודים שבתקופת המנדט ניסו (או שהיו בדרך לנסות) להיכנס לארץ בלי שהיו מצוידים בסרטיפיקאטים – אישורי כניסה לארץ שהבריטים הנפיקו במשורה (1,500 לחודש). לצד ההעפלה התקיימה לפיכך עלייה לגאלית, דהיינו עליית המצוידים בסרטיפיקאטים (עליהם נמנים גם מעפילים שנתפסו ושוחררו ממעצר תוך ניכוי מספרם מהמכסה).

בתקופת מלה"ע הופסקו הפלגות מעפילים לארץ. הדגש בהעפלה עבר בתקופת המלחמה להעפלה היבשתית, ולמילוט בדרך הים של יהודים מיוון, רומניה ובולגריה אל טורקיה הניטרלית (לפרטים הקש כאן). גם העלייה בדרך הים הצטמצמה בתקופה זאת לכדי טפטוף, אך נמשכה עלייה דרך מעברי הגבול היבשתיים, בעיקר באמצעות רכבות שהגיעו מנקורה בלבנון (עלייה הכוללת גם את הנמלטים בדרך הים מרומניה/בולגריה/יוון לטורקיה, משם הם המשיכו במסעם לארץ; נהוג לכנותם מעפילים בזכות בריחתם מאירופה והמסע הימי שלהם לטורקיה במטרה להגיע לארץ, למרות שכניסתם לארץ בסוף מסעם נעשתה באופן חוקי) ובמידה הרבה יותר פחותה מקנטרה שבמצרים. מסע העלייה בתקופת המלחמה שקיבל את הפרסום הרב ביותר הוא מסעם של ילדי טהרן.

בסיום מלה"ע הופנתה תשומת הלב המיידית של מוסדות הישוב (באמצעות אנשי היחידות הבריטיות הא"י שהגיעו עם הצבא הבריטי לאירופה) להצלת ילדים יהודים, ברובם יתומים, ששוחררו זה עתה ממחנות ריכוז או מצאו מפלט במוסדות-דת/משפחות נוצריים וכיו"ב. עוד לפני שמפעל ההעפלה חידש את פעילותו בסוף באוג' 1945, הופעל לחץ על שלטונות הכיבוש, האמריקאים, הצרפתים ואף האנגלים לאפשר לילדים אלו להיכנס ארצה באופן חוקי ואף לספק את כלי השייט הנדרשים, שהועסקו באותה עת בהחזרת חיילים שעמדו להשתחרר לארצותיהם, למטרה הומאנית זו. הבריטים נענו במידה מסוימת ללחץ הזה, אם כי ככל הנראה לא חרגו ממדיניות מכסת הסרטיפיקאטים הרגילה שלהם.

להלן רשימה חלקית של הפלגות עולים שהגיעו לארץ בתקופה שבין שלהי מלה"ע ועד שנה לאחר סיום המלחמה באירופה (יש לציין שעד לסיום המנדט הבריטי באמצע 1948 הגיעו ארצה עוד עשרות אוניות עם עולים, בהן נספרות גם האוניות שהביאו אלפים מעצורי מחנות קפריסין, מעפילים לשעבר שהבריטים שחררו לפי מכסה חודשית; את הרשימה המלאה ניתן לשחזר מנתוני ארכיון המדינה: הקש כאן לנתוני שנת 1945, הקש כאן לנתוני שנת 1946, הקש כאן לנתוני שנת 1947, הקש כאן לנתוני שנת 1948 עד סיום המנדט):

האוניה 'ניאסה' (
Nyassa) הגיעה מפורטוגל, עם חניית ביניים בספרד, לחיפה עם כ-750 עולים פליטים בעצם ימי מלה"ע בתחילת פברואר 1944.

האוניה 'סטפן באטורי' הגיעה ב-1 ביוני 1944 לאלכסנדריה עם קבוצה של ניצולי ספינת המעפילים 'פנצ'ו' (ראה ספרו של מפקד הספינה יהושע הלוי: הביתה – ארבע שנים בדרך לציון) ובסבירות גבוהה גם ניצולים מקבוצת מעפילים שהוחזרה לאיטליה הפאשיסטית מבנגזי, לוב (להערכתנו מעפילים מהספינה 'קרוטובה' שהפליגה מאיטליה באוג' 1939), ששהו בזמן המלחמה במחנה פרמונטי (
Ferramonti) שבדר' איטליה – מחנה ריכוז שבנו האיטלקים בזמן המלחמה שהפך למחנה עקורים לאחר שחרורו. מאלכסנדריה המשיכו העולים את דרכם לארץ ברכבת.

– האוניה 'פרינסס קתלין' הגיעה ב-25 במרץ מטרנטו  (Taranto), איטליה, עם 900 פליטים.

– האוניה 'מטרואה' (
Mataroa) הגיעה פעמיים, ב-15 ביולי ו-9 בספטמבר 1945 מנאפולי וטולון, עם כ-1,300 ו-1,000 עולים בהתאמה. בהפלגתה הראשונה הביאה, בין יתר העולים, 470 ניצולי המחנות דכאו ובוכנוולד וביניהם את 'ילדי בוכנוואלד' – קבוצה גדולה של ילדים ונערים יתומים ניצולי המחנה. בהפלגתה השנייה נמנו על העולים כ-100 חברי ההכשרה 'קיבוץ בוכנוולד', שהייתה ההכשרה הראשונה שהוקמה (תחילת יוני 1945) על אדמת גרמניה (כ-20 מהם הסתננו לאונייה מאחר והיו חסרי סרטיפיקטים; לאחר בואם ארצה הם נעצרו במחנה עתלית והיו בין המשוחררים בפריצה הנועזת של הפלמ"ח למחנה ב-10 באוקטובר 1945; יתר חברי ההכשרה העפילו בספינה 'תל חי' במרץ 1946).

– האוניה 'אסקניה' הגיעה פעמיים מצרפת, לראשונה בספט' 1945 ממרסיי עם 2,400 עולים ובשנייה באוק' 1945 מטולון עם 2,000 עולים (עפ"י ויקיפדיה רות קליגר-עליאב הייתה מעורבת בארגון הפלגות אלו).

– האוניה 'אמפייר פטרול' הגיעה ב-8 באוג' 1945 עם קבוצה של 49 ילדים יוצאי יוון, שנקלטו במושב עין ורד.

– האוניה 'פרנקוניה' הגיעה לחיפה ב- 27 באוג' עם כ- 1,200 עולים, עצורי מאוריציוס ששוחררו ובחרו לחזור לארץ
.

– האוניה 'לימה' הגיעה לחיפה ב- 11 בספט' עם כ- 330 עולים
.

– האוניה הצרפתית 'וילדורן' (Ville d'Oran) הגיעה לחיפה ב- 2 בספט' 1945 עם כ- 700 עולים. ההפלגה יצאה מנמל טאראנטו באיטליה ואורגנה ע"י הסוכנות היהודית. העולים הועברו למחנה עתלית זמן קצר לפני פריצת הפלמ"ח למחנה. מאחר והיו אמורים להשתחרר מהמחנה תוך יומיים מהפשיטה, הם לא צורפו למשוחררי הפריצה.

– האונייה 'אקסו' הגיעה לחיפה מבולגריה ב- 25 באוק' 1945 וב- 22 בנוב' 1945 עם 156 ו- 108 עולים, בהתאמה. 

– האונייה 'טרנסילבניה' הגיעה לחיפה מנמל קונסטנצה ב- 26 באוק' 1945 עם כ- 1,000 עולים.

– האונייה 'פרינסס קטלן' הגיעה לחיפה ב- 8 בנוב' 1945 עם 786 עולים.

– האוניה הצרפתית 'שמפוליון' ( Champollion ) הגיעה לחיפה באפר' 1946 ממרסיי עם כ-880 עולים בהם כ-700 ילדים ניצולי שואה.

למרות שאנו מונים את הספינות 'אליהו גולומב' ו'דב הוז' במנין ספינות ה&# 1502;עפילים, מעפיליהן שהגיעו ב-13 במאי 1946 נכנסו באישור לארץ בעקבות מאבקם ב"פרשת לה ספציה" המפורסמת. תרומה לא זניחה לעליה "חוקית", ללא ניכוי ממכסת הסרטיפיקטים, נזקפת ל'עליה ד' – עליה/כניסה לארץ תוך שימוש במסמכים ודרכונים מזויפים (ראה עדותה של תמר אשל). לבסוף, יש להזכיר את עלייתם של פליטים במסווה של משוחררי היחידות הבריטיות החוזרים הביתה, תוך ניצול זהותם של החיילים המשוחררים שנשארו לפעול באירופה במבצעי ה'בריחה' וההעפלה.

[כתב: צבי בן-צור]


פרשת לה ספציה מפי אליעזר ביגר
"פרשת לה ספציה" מאת אליעזר ביגר ("לסקה")
משה רבינוביץ
משה רבינוביץ מספר על "פרשת לה ספציה"
תמר אשל
תמר אשל מספרת את סיפורה של עליה ד'

צבי ינאי
צבי ינאי מספר על
הצלתו ע"י אנשי הבריגדה ועליתו לארץ ב'מטרואה'

[הערת מערכת]
ניאסה
פרטים וסיפורים הקשורים לאוניה 'ניאסה'
אריה לובה אליאב מספר
אריה לובה אליאב
מספר על האוניה 'סטפן בטורי'

[הערת מערכת]

רבקה פילוסוף ויעקב צור מעידים על עליית ילדים יתומים ניצולי שואה מיוון באוגוסט 1945 באוניה 'אמפייר פטרול'


ניצולי בוכנוולד 
מגיעים לחיפה באניה 
מטרואה
ניצולי בוכנוולד מגיעים לחיפה באוניה 'מטרואה', יולי 1945
נושא הדגל הוא יהודה באום


מטרואה מגיעה לחיפה
העיתונות מדווחת על הגעת 'מטרואה' לנמל חיפה (על המשמר, 16 ביולי 1945)

הנערים יוצאי יוון 
שהגיעו באניה אמפייר 
פטרול
קבוצת הילדים יוצאי יוון שהגיעו באוניה 'אמפייר פטרול', אוגוסט 1945

האוניה הצרפתית צ'מפוליון מגיעה לחיפה באפריל 1946
האוניה הצרפתית שמפוליון מגיעה לנמל חיפה באפריל 1946 עם כ-880 עולים

באתר מפורסמים סיפורים אישיים רבים; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן הכתוב בהם באחריות בלעדית של כותביהם.

Copyright© 2006 - 2024: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.