סיפור הפלגת אנצו סרני

סיפור הפלגת 'אֶ‏נְצוֹ סֶרֶנִי'

חזור לדף הבית> ההעפלה> תאורי הפלגות

תוספת פרטים על ההפלגה
[הערת מערכת]

1/1946, 908 מעפילים

בשלהי 1945 רכש יהודה ארזי, הממונה על שלוחת 'המוסד לעליה ב' באיטליה, באמצעות 'איש קש' יהודי בשם פינטר, ספינה חדישה שנבנתה ב-1945 בשם Rondine, בעלת הנתונים הבאים: גוף עשוי עץ, תפוסה 410 טונות ברוטו, מהירות של כ-7.5 קשרים.

הספינה הפליגה ב- 7.1.1946 ממעגן דייגים קטן בשם ואדו ליגורה שליד סבונה, איטליה, כשעל סיפונה 908 מעפילים – מספר שיא בהשוואה לספינות אחרות מאותה תקופה. בין המעפילים הייתה קבוצה של 'ילדי סלבינו' - יתומים ניצולי שואה שחסו במוסד בכפר סלבינו שהוקם על ידי אנשי היחידות העבריות בצבא הבריטי. הספינה נקראה לזכרו של אנצו סרני - החלוץ והלוחם הידוע שהוצנח לאיטליה ב-1944, נתפס עונה ונרצח במחנה דכאו (אשתו עדה - בכירה במוסד לעליה ב' ומאוחר יותר מחליפתו של יהודה ארזי כממונה על שלוחת המוסד באיטליה - הייתה מעורבת ברכישת הספינה). המלווים היו זלמן פרח, מפקד הספינה, גד לסקר, והגדעוני גרשון עציון.

ב- 17.1.1946 היא נתפסה ע"י הצי הבריטי – שהוזעק לעזרת ממשלת המנדט לאחר שכל שמונת הספינות שקדמו לה הצליחו להוריד את מעפיליהן – ומעפיליה נעצרו במחנה המעצר בעתלית. הייתה זו התפיסה הראשונה שנעשתה מחוץ למים הטריטוריאליים וע"כ החליט 'המוסד לעליה ב' לתבוע את ממשלת המנדט באמצעות "בעל" הספינה. בתום דיונים ממושכים הוחזרה הספינה לבעליה, וביוני 1947 היא הושטה חזרה לאיטליה ע"י צוות שהורכב מימאי הפלי"ם (למעט רב-חובל ומכונאי ראשי). תגובה נוספת של היישוב לתפיסת הספינה הייתה פעולת פיצוץ הראדאר הבריטי בכרמל הצרפתי בפברואר 1946.

ב-1948 הספינה ערכה שלוש הפלגות נוספות, אחת בפברואר עם מעפילים, תחת השם המבצעי 'בונים ולוחמים', ושתיים לאחר הכרזת העצמאות עם עולים (עליית גח"ל) ובסוף השנה היא נמכרה באיטליה.