סיפור הפלגת לטרון

סיפור הפלגת 'לטרון'

חזור לדף הבית> ההעפלה> תאורי הפלגות

תוספת פרטים על ההפלגה
[הערת מערכת]

10/1946, 1,252 מעפילים

ספינת המעפילים ‘לטרון’ נקראה על שמו של מחנה המעצר הבריטי שבו היו עצורים רבים מאנשי יההגנהי. היא נרכשה בשבדיה והוכנה להפלגתה לארץ בשבדיה ובנמל מרסיי שבצרפת.

הבריטים גילו את הכנת הספינה עוד במרסיי, אך התערבותם אצל שלטונות צרפת למנוע את יציאתה נכשלה. השלטונות הצרפתיים לא היו מוכנים לעצור את ההפלגה על סמך החשד הבריטי לגבי היעד האמיתי של ההפלגה, ואיפשרו את יציאת המעפילים שהיו מצוידים כולם בויזות כנדרש בחוק . הספינה הפליגה מנמל סט בצרפת ב- 19 באוקטובר 1946 עם 1,252 מעפילים. מפקדה היה אורי גורן, והמלווים הנוספים היו שלום שוורץ, בנימין נתיב וה'גדעוני' יצחק גולן. הצוות היה ספרדי.

מסעה היה רצוף תלאות. היא עלתה על שרטון עם יציאתה מהנמל אך הצליחה להחלץ ממנו בכוחות עצמה. התברר שמהירותה מחצית ממה שאמורה הייתה להיות וזמן ההפלגה הוכפל בהתאם. עם התדלדלות מלאיי המזון, המים והפחם התערערה יציבותה של הספינה והיא החלה נוטה על צידה בצורה מדאיגה (המלווים על הגשר היו מכוונים את המעפילים שעלו לסיפון לשאוף אויר לצד זה או אחר של הספינה בהתאם לכיוון אליו נטתה בניסיון לשמור על איזונה...). שתי סערות פקדו את הספינה, מים חדרו לתוכה והמעפילים נאלצו לעבוד שעות רבות בסילוקם בעזרת דליים. רבים מהמעפילים חלו במחלת ים וסבלו קשות.

מטוס סיור בריטי גילה את האונייה ב- 29 באוקטובר. כעבור יומיים, בקרבת חיפה, הקיפו אותה ארבע משחתות בריטיות. צוות המלווים אירגן מבעוד מועד קבוצת מעפילים שתפקידה היה למנוע מהבריטים לעלות לסיפון. ב- 1 בנובמבר, לאחר שנכנסה לתחום המים הטריטוריאליים, נגחו שתיים מאניות הצי הבריטי בספינה על מנת לאלצה לעצור, וכח בריטי גדול עלה והשתלט עליה במהירות תוך שימוש בסילוני מים, גז מדמיע, ירי מאקדחים והכאה באלות. הספינה נגררה לנמל חיפה בבוקר ה- 1 בנובמבר, המעפילים הורדו ממנה ללא מאבק והועברו לאוניות הגירוש. המלווים התערבו בקרב המעפילים וגורשו יחד איתם לקפריסין, למעט שלום שוורץ שמצא מסתור ב"סליק" שהכין ע"ג הספינה. בודדים מבין המעפילים הפצועים מקרב ההשתלטות נשארו בארץ.

הקש כאן לתאור מפורט של מסע הספינה המופיע בפרק על ההעפלה בספרו של אורי גורן "משני צדי הקריפטו" [הערת מערכת] .