ספינת המעפילים 'נחשון-הקסטל' נקראה על-שם הקרב הקשה על הקסטל במסגרת 'מבצע נחשון' לפריצת הדרך לירושלים הנצורה, שהתנהל בסמוך למועד הפלגתה של הספינה. הספינה, שהייתה בעברה ספינת דייג צרפתית, הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל לה-רושל בצרפת ולאחר מכן במפרץ בוניפצ'יו שבקורסיקה.

ניסיון הפלגה קודם של הספינה (שבו לא הספיקה עדין לקבל שם מבצעי) היה בראשית מרס 1948. תקלה טכנית חמורה שהתגלתה בלב ים בדוד הקיטור הצריכה את העברת המעפילים לספינה אחרת, והם נאספו ע"י הספינה 'יחיעם' שהפליגה מאיטליה עם מספר מעפילים נמוך ע"מ שתוכל לקלוט את המעפילים הנוספים. לאחר שההעברה בוצעה - ליד האי מונטה כריסטו - הגיעה הספינה לנמל בסטיה בקורסיקה לצורך תיקונים.

לאחר הכשרתה מחדש לשייט, הפליגה 'נחשון הקסטל' ב- 14 באפריל 1948 מנמל לה-סיוטה בצרפת עם 550 מעפילים. מפקדה היה יוסף ("יוסקה") אלמוג, והמלווים הנוספים היו המתנדב האמריקני ישראל "איזי" שנקמן, המעפיל-המגויס מיכאל "מייק" גל וה'גדעוני' שלום בורשטיין.

עקב תקלה טכנית נוספת, ולאחר שהתברר שהספינה 'משמר העמק' לא תוכל לסייע לה, היא המשיכה להתקדם ארצה בקצב איטי במיוחד. ב-24 באפריל החלו שתי משחתות בריטיות ללוות אותה. ב- 26 באפריל, כ-30 מייל מחופי תל-אביב, השתלטו עליה הבריטים בכוח תוך שימוש באלות, זרנוקי מים וגז מדמיע. הספינה נגררה לנמל חיפה, שם חזו אנשיה במסע פליטים מסוג אחר - אלפי פליטים ערביים הצטופפו על המזחים וחיכו להעברתם ללבנון בעיקבות כיבוש העיר חיפה ימים מספר קודם לכן.

המעפילים גורשו לקפריסין. המלווים נמלטו מהגירוש לאחר שהסתתרו בסליק שבספינה. 'נחשון-הקסטל' הייתה ספינת המעפילים האחרונה שהגיעה ארצה לפני הכרזת המדינה, ומעפיליה היו האחרונים שגורשו למחנות המעצר בקפריסין.

[כתב: צבי בן-צור]

---

סיפורו של המעפיל מיכאל "מייק" גל, שגוייס לפלי"ם במהלך ההפלגה

יוסקה אלמוג - מפקד הספינה - מספר

---

מעפילים נהנים מארוחה ע"ג הספינה


מטוס סיור בריטי חג מעל הספינה, 24 באפר', 1948