סיפור הפלגת 'הפורצים'       

חזור לדף הבית> ההעפלה> תאורי הפלגות

12/1947, 167 מעפילים

הספינה יצאה מבנדול שבצרפת ב- 22 בנובמבר 1947 (שבוע לפני ההצבעה באו"ם), כשעל סיפונה 123 מעפילים. מפקד הספינה היה שלום דוליצקי, מלווה נוסף היה יוסף "טוסקה" שחר  וה'גדעונים' מרגה גורן ובני גפן (שעבר אליה מ'החלוץ'). להפלגה הצטרפו גם ארבעה פעילי עליה ב', בית"רים יוצאי ארגנטינה (ראה עדותו של ברוך גלקין). הספינה הפליגה לאזור קורסיקה שם נפגשה עם הספינה 'החלוץ' שהעבירה אליה 50 איש, בהם 44 בני נוער וצעירים ממרוקו (כולל מספר נשים בהריון) ושליח עליה ארצישראלי אותם אספה 'החלוץ' בניסיון העפלה שהשתבש באזור העיר אלג'יר. לאחר המפגש המשיכה ארצה.

בקירבת פורט סעיד נתקלה 'הפורצים' במשחתת בריטית, שלא זיהתה את ייעודה והסתלקה. היא המשיכה בתנועתה צפונה והגיעה ב- 4 בדצמבר בטרם שחר לנקודת ההורדה ליד שפך הירקון שבתל-אביב. סירות של אגודת 'הפועל' כבר המתינו במקום ותוך זמן קצר הסתיימה הורדת המעפילים והם פוזרו לבתים בתל-אביב. המלווים קיבלו הוראה לחזור עם הספינה לאירופה אבל רב החובל הצרפתי התנגד לקחת אותם והפליג בלעדיהם בטענה שעליו להכנס לנמל בלבנון לצורך תידלוק ואין הוא יכול להסתכן בנוכחות חסרי אישורים על הספינה. הבריטים, שלא ידעו על הגעת הספינה, לא נכחו בשטח. מאמציהם של המארגנים לשמור על החשאיות סוכלו בידי העיתונות העברית שפרסמה למחרת היום אודות ההצלחה. הבריטים בתגובה קיזזו 167 אשרות עלייה מהמכסה החודשית.

לאחר הקמת המדינה חזרה הספינה (תחת שמה המקורי 'מארי אניק') ארצה מצרפת ביוני 1948 כשעל סיפונה 139 אנשי גח"ל, תוך שהיא היא מניפה בכניסה לנמל חיפה את דגל צרפת בירכתיים ואת דגל ישראל בחרטום (רב החובל ננזף על כך ע"י הקונסול הצרפתי, מפני שבעת ההיא צרפת טרם הכירה במדינת ישראל).

[רשם: צבי בן-צור]


powered by FreeFind

האתר מפרסם סיפורים אישיים רבים כפי שנכתבו ע"י האנשים עצמם; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן כל הנכתב באחריות בלעדית של הכותבים.

Copyright© 2006 - 2021: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.