ספינת המעפילים 'ל"ה גיבורי גוש עציון' נקראה על שם 35 הלוחמים, מה'רזרבה' של הפלמ"ח ומהחי"ש, שנקלעו למארב בדרכם להגיש עזרה לתושבי גוש עציון הנצור ונפלו כולם בקרב ב- 16 בינואר 1948. הספינה הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל ונציה באיטליה.

הספינה הפליגה מונציה ב- 17 בינואר 1948, כשעליה 273 מעפילים. מפקדה היה יצחק לנדואר (שפיקד גם על אונית המעפילים 'אף על פי כן') ומלווה נוסף היה ה'גדעוני' יחיאל אדמוני. במהלך היציאה מהנמל נתקעה על שרטון חול וחולצה ע"י גוררות. במהלך מסעה הצליחו המלווים והצוות להתגבר על סערות קשות ותקלה במנוע. המסע התארך מעבר למתוכנן ותנאי החיים של המעפילים הלכו והתדרדרו עם הצטמצמות המזון והמים. בתוכנית היה להיפגש עם הספינה 'רונדין' (שם מקורי; זאת הספינה שביצעה את הפלגות המעפילים 'אנצו סרני' ביולי 1946 ו'בונים ולוחמים' בפברואר 1948) כדי להעביר אליה את המעפילים ולחזור לאיטליה, אך הדבר לא התבצע עקב התקלות השונות.

הספינה התגלתה בידי מטוס סיור בריטי ב- 31 בינואר, וכעבור שעות אחדות החלה משחתת בריטית ללוות אותה. למחרת הצטרפה לליווי משחתת נוספת, ובמרחק כ-30 מייל מחופי לבנון חסמו המשחתות את דרכה של הספינה וצוות השתלטות בריטי עלה עליה ללא התנגדות. היא נגררה לנמל חיפה ומעפיליה, וביניהם המלווים, גורשו לקפריסין.

[כתב: צבי בן-צור]

---

'גדעוני' הספינה יחיאל אדמוני מספר

דניאל רוזן: התראה על הפלגת הספינה

---

ספינת המעפילים 'ל"ה גיבורי גוש עציון'