האוניה – שוברת קרח במקורה במשמר החופים של ארה"ב – נקראה על שם ספרו של מייסד התנועה הציונית, בנימין זאב הרצל. היא יועדה תחילה לקחת מעפילים בנמל גדנסק בפולין, אך בעקבות פרשת 'אקסודוס - יציאת אירופה' שונתה המשימה, והוחלט שתיקח מעפילים ממדינות הגוש הקומוניסטי בים השחור.

ב- 23 בספטמבר 1947 עלו על סיפונה 2,664 מעפילים מיהודי רומניה בנמל בורגס שבבולגריה. על תאום המבצע עם הרשויות וארגון הסעת המעפילים ברכבות לנמל המוצא ניצחו בכירי המוסד לעליה ב' שייקה דן ואפרים שילה. מפקד האוניה היה יוסף (יוס'קה) אלמוג. מלווים נוספים היו אברהם מירון ושמואל הוכמן (הרם). ה'גדעונים' היו אהרון מיכאלי ופתחיה פייג. רב-החובל היה האמריקאי מורגן מיצ'ל. האוניה המתינה לאוניה 'גאולה'. האניות – שתיהן מהאניות "האמריקאיות" של המוסד לעליה ב' עם צוות שרובו מתנדבים יהודיים מצפון אמריקה – יצאו ב -26 בספטמבר מהנמל ועשו את דרכן בקרבה אחת לשנייה עד אזור רודוס. כבר בצאתן ממייצר הדרדנלים לוו ע"י הצי הבריטי. התוכנית המקורית הייתה להעביר את מעפילי 'גאולה' ל'מדינת היהודים', אולם היא לא יצאה לפועל בשל הצפיפות הרבה ב'מדינת היהודים'. האוניות נפרדו באזור רודוס, 'גאולה' המשיכה לחיפה ו'מדינת היהודים' לת"א.

ב- 2 באוקטובר החלו משחתות בריטיות לתמרן סביבה. למרות הנחיות המוסד לעליה ב' להתנגדות פסיבית וסימלית בלבד, התפתח קרב השתלטות במהלכו התנגשה 'מדינת היהודים' במשחתת בריטית וגרמה לה נזק ניכר, היו פצועים לשני הצדדים, ותינוק נחנק מגז מדמיע. כ- 5 מייל מחופי ת"א השתלטו הבריטים על האונייה והיא נגררה לחיפה. במקביל השתלטו הבריטים על 'גאולה' ואף היא נגררה לחיפה. הבריטים החזיקו את המעפילים על האניות שלשה ימים בטרם גירושם לקפריסין.

עם הקמת חיל הים "גויסה" האוניה והייתה לאוניית הקרב הראשונה של החיל אח"י 'אילת' א-16.

[כתב: צבי בן-צור]

---

אפרים שילה – פעיל בכיר ב'מוסד לעליה ב' – מספר על תפילת יומה"כ של המעפילים על פסי הרכבת

יוס'קה אלמוג - מפקד האוניה - מספר

---

'מדינת היהודים' בנמל חיפה


'מדינת היהודים' ומאחוריה 'גאולה' ב"רציף הדמעות" שבנמל חיפה


אם ותינוקה, אחד מכ-150 תינוקות בסלי נצרים ע"ג 'מדינת היהודים'