חיל הים בראשיתו       

חזור לדף הבית

ב-17 במרץ 1948 פורסם צו הקמת 'השירות הימי' הכוח הקרבי הימי של המדינה שבדרך. הצו קבע שעל השירות להתבסס בשורה הראשונה על היחידות הימיות של הפלמ"ח, הפלי"ם ופלוגת נמל חיפה, אותן יש להעביר מרשות הפלמ"ח לרשות המטה הכללי. יישום הצו נתקל במכשולים שונים, המרכזי שבהם היה הפניית כ-200 אנשי הפלי"ם לקרבות להסרת המצור מעל ירושלים. עקב עמדתו הנחרצת של בן-גוריון הוא לא החשיב את הניסיון הימי של אנשי הפלי"ם, ואת התפיסה הצבאית-ימית שהם הציעו, כבסיס הנכון לבניית צי מלחמה השירות הימי לא הוקם כמסגרת הפלי"ם תחת שם וכפיפות אחרים, אלא כגוף חדש לגמרי שגייס אליו אמנם יוצאי פלי"ם בהמוניהם אך גם מספר דומה של מגויסים אחרים בעלי רקע ימי זה או אחר (לפרטים ראה הכתבות בנושא: מהפלי"ם לשירות הימי, הזקן הים). בראש ה'שירות הימי', שהוכפף למשרד הביטחון ולא לרמטכ"ל, העמיד ב-ג את איש החינוך גרשון זק מינוי פוליטי של אזרח נאמן מפא"י בעל יכולות ארגון ואדמיניסטרציה מעולות אך חסר כל רקע ימי צעד נוסף מצד ב-ג ע"מ למנוע מיוצאי הפלי"ם, המגובשים חברתית ובעיניו החשדניות גם פוליטית, הגמוניה לא מקובלת מבחינתו בגוף החדש (בהתאם, נוצרה בשירות חלוקה ברורה: במטה היו בעיקר אנשי מפא"י ובספינות בעיקר יוצאי פלי"ם). נראה כי ב-ג סימן כבר אז את פול שולמן (שאול בן צבי) – פעיל 'המוסד לעליה ב' בארה"ב ובעל ניסיון ימי צבאי בצי האמריקאי – כמי שיש לשכנעו להתנדב לתפקיד המפקד הצבאי של השירות. שולמן אכן הסכים ועלה לארץ, החל בסוף מאי למלא את התפקיד באופן לא פורמאלי על תקן של יועץ ומאמצע אוקטובר באופן פורמאלי כאשר התמנה לראש המטה (הוא נחשב לפיכך למפקד הראשון של חה"י).

לאחר פרסום הצו החל הגיוס הרחב של יורדי ים לשירות הימי. עם הצטרפותם של לוחמים ששבו מהקרבות באזור ירושלים (רבים מהם לא שבו: 71 נפלו בקרבות ולא מעטים אחרים בחרו להישאר במסגרת הפלמ"ח) היוו יוצאי הפלי"ם ופלוגת נמל חיפה למעלה ממחצית המגויסים הראשוניים של השירות; רובם של המגויסים האחרים היו מהמתנדבים לצי הבריטי בזמן מלה"ע (למרות שלצי הבריטי התנדבו במלה"ע יותר כ-1,100 איש, רק בודדים מהם שירתו על כלי מלחמה, וההתנדבות הייתה בעיקרה לעיסוקים מקצועיים – מכונאות, חרטות, מסגרות וכיו"ב – בבסיסי הצי הבריטי; בהתאם, אלו מהם שהתגייסו איישו באופן טבעי את התפקידים היותר טכניים בחיל מספנה, הנדסה, מכונאות וכיו"ב; הניסיון שצברו יושם באופן מיידי להכשרת מספר אוניות מעפילים לשעבר כאוניות הקרב הראשונות של החיל), ומקצתם היו מאלו שרכשו ניסיון ימי ע"ג אוניות סוחר
(הנשירה מקרבם הייתה גבוהה בגלל קשיי הסתגלות לסביבה צבאית ועימותים תכופים עם יוצאי הפלי"ם), דייגים, בוגרים טריים של האגודות הימיות ואנשי מח"ל (מתנדבי חו"ל). פלוגת נמל חיפה השתתפה בקרב לשחרור העיר התחתית ב-23 באפריל 1948 ואז צורפו אנשיה לשירות הימי והיוו את גרעין בסיס חיפה. 

הפעילות המבצעית המשמעותית הראשונה של השירות הימי הייתה בעזרה לחטיבת "כרמלי" במבצע 'בן עמי', לטיהור הגליל המערבי. במסגרת זאת, ערב פלישת צבאות ערב ובשלהי המצור היבשתי על העיר נהריה באביב 1948, העביר השירות הימי נשק ותגבורת לחוף נהריה ופינה ילדים מהאזור באמצעות הספינה 'חנה סנש' (ספינת המעפילים לשעבר 'חנה סנש', אותה חכר השירות הימי מחברת 'העוגן'). כמו כן ניסה, ללא הצלחה, לפוצץ את הגשר בראס-אל-ביידה שמצפון לראש הנקרה [הערת מערכת].

עם הכרזת המדינה קיבל השירות הימי את כלי השייט הקרביים שלו מ"צי הצללים", מאגר ספינות המעפילים לשעבר: הקורבטות 'ווג'ווד' ו'הגנה' ושוברת הקרח לשעבר 'א-16 אילת' (היא 'מדינת היהודים'). ב"ירושה" מהבריטים קיבל השירות מספר ספינות משמר חופים. כמו כן צורפו לו בהמשך שתי יחידות שצמחו מ'החוליה' של הפלי"ם הצוללנים ('יחידת החבלנים קיסריה'), ו'סירות המחץ'. הן אוחדו ב-1 בינואר 1950 ליחידה בשם 'שייטת 13' (מקור השם במסורת הפלי"ם להרים כוסית כל 13 בחודש), היא "הקומנדו הימי", תחת פיקודו של יוחאי בן-נון (ראה כתבה מפורטת בנושא: מ'החוליה' אל שייטת 13).

במהלך מלחמת העצמאות הצליח השירות הימי להסיר את האיום מצד הצי המצרי על חופי הארץ ואף לטבע את אונית הדגל שלו. השליטה הימית שהשיג החיל אפשרה לו להטיל סגר ימי על רצועת עזה, שהתבטא בהפגזות חוף במשך הלילה וסיורים לאורך נתיבי הים בין מצרים לרצועה ביום. רוב רובם של חללי חיל הים במלחמה נפלו בפעילות יבשתית, בליל 18-17 יולי 1948 בקרב על הכפר הערבי בית עפה ששכן מספר קילומטרים מזרחית למשטרת עיראק סואידן. ניסיון הכיבוש של הכפר מהמצרים נכשל ופלוגת נחיתה של חיל הים שנטלה חלק בקרב ספגה אבידות כבדות שהסתכמו ב- 22 הרוגים ומספר דומה של פצועים.

בשלהי 1948 'השירות הימי' קיבל את השם 'חיל הים', בוטלה כפיפותו הישירה למשרד הביטחון ונקבעה כפיפותו של מפקד חיל הים ישירות לרמטכ"ל. ב-25 שנותיו הראשונות של חיל הים עמדו בראשו 5 מיוצאי הפלי"ם [הערת מערכת].

לציון מיוחד בתהליך הקמת חיל הים ראויים אנשי מח"ל בעלי ניסיון ימי שהתגייסו לחיל ותרמו לו רבות מניסיונם המקצועי, בעיקר בתחום ההדרכה. עליהם נמנה גם פול שולמן הנ"ל [הערת מערכת].

[כתב: צבי בן-צור]


מצי הצללים לצי העברי
מ"צי הצללים" לצי העברי
הזקן והים, ומעורבותו בהקמת חיל הים
הזקן והים מעורבותו של בן-גוריון
בהקמת חיל הים
מהפלים לשירות הימי
מהפלי"ם לשירות הימי

סירות המחץ
רכש 'סירות המחץ'
זלמן אברמוב
זלמן אברמוב מספר
על טיבוע
'אל אמיר פארוק'
הרצל לבון
הרצל לבון מספר על
יחידת החבלה הימית
והתפתחותה לשייטת 13
ותיקי החבלה הימית
מהחוליה אל שייטת 13

אונית הרכש הסורי ארג'ירו
'דרום אפריקה' והקורבטות ק-18 וק-20 נוטלות חלק במבצע לסיכול רכש ערבי במלחמת העצמאות
פאול שולמן
ראיון עם פול שולמן המפקד הראשון של חיל-הים
רכש כלים לחה''י
רכש כלי שייט לחה"י

המצור על העיר נהריה
הקשר הימי לנהריה בעת שהעיר
הייתה נתונה במצור יבשתי
יהודה בן צור מספר על הפגזת קיסריה - שדות  ים
הפעילות המצרית הימית הראשונה
במלחמת העצמאות:
הפגזת קיסריה - שדות ים
אלי ורשבסקי מספר על הקרב הימי הראשון
אלי ורשבסקי מספר על
הקרב הימי הראשון

[הערת מערכת]

גרילה - היאכטה של היטלר
מבצע 'דוד' ניסיון טיבוע הספינה 'גרילה' (היאכטה של היטלר לשעבר) בנמל ביירות
תפיסת אזור עין גדי
הפעילות הימית לתפיסת
עין גדי במהלך
מבצע 'עובדה'
(מאת: אבי נבון)

[הערת מערכת]
הנמל הישן באילת בהתחלת בנייתו
אילת והזירה הימית
בים סוף: בראשית

[הערת מערכת]
אזור הפעולה - גבול לבנון
הפעולה בראס אל-ביידה

בראשית 'השירות הימי' בא לעולם [הערת מערכת]

דוד מימון , מפקדה הראשון של 'הגנה' ק-20, מספר (בין היתר) על הולדת חה"י

אלי ורשבסקי מספר על 'אילת' א-16 ("הצפונית") וחלקה ב"פרשת אלטלנה"

אמנון לב מספר על סיור מקדים לפעולת חבלה בצפון סיני

מנחם ים שחור סיפורו של חבלן ימי במלחמת השחרור

"תקוף את הכוח המצרי עם שני כרישים"

משה קליין מספר על המיוחדת והנרקיס, בקו קפריסין והארץ [הערת מערכת]

שניים אוחזין באונייה

שמואל טנקוס מסכם את עשר השנים הראשונות של חיל הים

יוסקה אלמוג מספר על ראשית חיל הים

רכש ספינת המשמר המהירה 'הפורצים' מ-17

מנחם בן-ימי מעיד על השתתפות חיל הים במבצע ולווטה

"המיוחדת" בקו חיפה - פמגוסטה


מצי הצללים לצי העברי
מ"צי הצללים" לצי העברי

אחרוני הבריטים עוזבים את נמל חיפה
סוף יוני 1948: אחרוני הבריטים עוזבים את נמל חיפה;
"ירושת" הבריטים מהנמל לחיל הים: בסיס ימי צבאי ומספר ספינות משמר חופים


הקמת בסיס חיפה
טקס הקמת בסיס חיפה ב-30 ביוני 1948

סירות הנפץ
יחידת 'סירות המחץ' באימונים בכנרת, קיץ 1948

בוגרי קורס חובלים הראשון של חיל הים
בוגרי הקורס חובלים הראשון של חה"י שהתקיים ב-1948

עידן הפריגטות
דור הולך ודור בא: שלשת הפריגטות שנרכשו ב- 1949-50 אח"י מזנק ק-32, משגב ק-30
ומבטח ק-28 דחקו עד מהרה את אוניות "צי הצללים" לשעבר ממרכז הכוח הימי של החיל.
בהיסטוריה של החיל נרשם תום עידן הקורבטות (ווג'ווד והגנה) ותחילת עידן הפריגטות.
 בתמונה: הפריגטות מבקרות בוונציה, יוני 1954

[הערת מערכת]

רכש אמל''ח לחיל הים
סיכום רכש אמל"ח עבור חיל הים עד לסוף מרץ 1949
הערות:
(1) בסיכום לא נכללות אוניות "צי הצללים" שצורפו לחיל הים, ספינות המשמר
הבריטיות שהחיל קיבל "בירושה" מהבריטים, וספינת המשמר המהירה 'הפורצים' מ-17
(2) זיהוי האוניות: ספינת סיור: 'נגה' ק-26 (הייתה ידועה גם בכינוי 'יוקטן' - שם שניתן לה תחת דגל
פנמי לאחר רכישתה ע"מ להסוות את יעודה בגלל האמברגו, במקורה 1265-PC בצי האמריקאי;
שירתה עד 1951; אוניית אחות שלה 'נגה' ק-22, במקורה 1188-PC בצי האמריקאי,
לא הצליחה לחמוק מהאמברגו והגיעה ארצה ונכנסה לשירות רק ב-1953);
2 פריגטות: 'מבטח' ק-28, 'משגב' ק-30;
פולשות גרמניות (רכש באיטליה): 'יד מרדכי' פ-25, 'בית הערבה' פ-33;
פולשות שונות: 'גוש עציון' פ-39 (לשעבר 'פרטו'), 'רמת רחל' פ-51, 'ניצנים' פ-53.
לנצ'ים: ספינות נחיתה קטנות מסוג LC
M (רובן נרכשו באיטליה)
(3) לא כל כלי השייט הרשומים נמסרו לחה"י או הוכנסו בו לשרות מבצעי לפני סוף מרץ 1949


באתר מפורסמים סיפורים אישיים רבים; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן הכתוב בהם באחריות בלעדית של כותביהם.

Copyright© 2006 - 2021: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.