השיר המפורסם ביותר בתולדות עליה ב' הוא ללא ספק שירו הבלתי נשכח של נתן אלתרמן "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי לאחר ליל הורדה". השיר נכתב בהשראת סיפור הספינה 'חנה סנש' – הספינה שפרצה ב-25 בדצמבר 1945 את הסגר הימי הבריטי ו"עלתה" על חוף נהריה. אנשי פלי"ם ופלמ"ח חיכו לספינה על החוף ויחד עם תושבים מנהריה – נערי "הימיה" של נהריה בראשם – הורידו את המעפילים אל החוף (ראה את סיפורו של יוצא הפלי"ם משה "הסיילור" דפני, שהיה בין המורידים). המעפילים פוזרו במהירות בקיבוצי הסביבה וכך נמלטו מכוחות החיפוש הבריטיים.

אלתרמן, שהיה ידיד קרוב של יצחק שדה, הוזמן לזירת האירועים. את התרשמותו מהמבצע סיכם בשיר. הגירסה הרווחת של סיפור השיר היא שבמסיבה שנערכה בקיבוץ יגור לרגל ההצלחה, נשא אנסלדו, רב החובל האיטלקי של הספינה, נאום מרגש. אלתרמן בחר לבנות את השיר כנאום תשובה לנאומו של אנסלדו – גוי ידיד שסיכן את חירותו, במידה מסוימת אפילו את חייו, בשרות מפעל ההעפלה. [הערת מערכת].

כרגיל באותם ימים, אלתרמן פירסם את שירו ב'הטור השביעי' שלו בעיתון 'דבר' (15 לינואר, 1946). להלן מלות השיר. לימים הולחן השיר ע"י יאיר רוזנבלום ואת המנגינה ניתן לשמוע מדף שירי ההעפלה.

לתרגום של השיר לאנגלית הקש כאן.

---