ספינת המעפילים 'פלמ"ח' הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל לה ספציה באיטליה בידי צוות בראשותו של אברהם זכאי. היא הפליגה מבוקה דה-מגרה באיטליה ב- 11 בספטמבר 1946, כשעליה 431 מעפילים. מפקדה היה משה רבינוביץ. מלווים נוספים היו עמוס פינק וה'גדעוני' אבינועם קופשטיין.

בהתאם לשיטת שילוב שני כלי שייט בהפלגות המעפילים, הפליגה ב- 12 בספטמבר ספינת העזר 'אלברטינה' בעקבות 'פלמ"ח' ועליה עוד 180 מעפילים בליוויו של ה'גדעוני' עובד שדה. ב- 19 בספטמבר נפגשו שתי האוניות בלב ים, ולמחרת עברו המעפילים מ'אלברטינה' ל'פלמ"ח'. אנשי הצוות הזר של 'פלמ"ח', פרט למכונאי הראשי, עברו ל'אלברטינה' וחזרו לאיטליה.

ב- 22 בספטמבר גילתה משחתת בריטית את 'פלמ"ח' סמוך לראש הניקרה, הורתה לה לעצור, ולאחר שלא נענתה נגחה אותה. בתגובה השליכו המעפילים חפצים שונים לעבר המשחתת. הבריטים נהגו בתקיפות ובקרב השתלטות אלים שארך כמחצית השעה השתמשו, בנוסף על זרנוקי המים, גם בגז מדמיע ובירי בנשק קל. בקרב נהרג המעפיל יונה דב שוורץ, הראשון בחללי ההעפלה במאבק עם הבריטים בתקופה שאחרי מלה"ע. מפקד הספינה, משה רבינוביץ', ועוד מספר מעפילים נפצעו ואושפזו בבתי-חולים בארץ ולאחר מכן הועברו למחנה המעצר בעתלית. הספינה נגררה לנמל חיפה והמעפילים גורשו לקפריסין.

[כתב: צבי בן-צור]

---

לאחר השתלטות הבריטים על הספינה


הספינה בנמל חיפה


ספינת המעפילים 'פלמ"ח'