כאשר לאחר מלה"ע הגיעו לצפ' אמריקה פרטי המאבק של הישוב בארץ נגד גזירות העלייה של שלטון המנדט הבריטי, קמו שם צעירים יהודים רבים, רובם אמריקאים ומקצתם קנדים, שזנחו את תכניותיהם ללימודים וקריירה, וחשו להתנדב לפעילות עליה ב'. אלה הם למעלה מ-200 מתנדבי חו"ל בהעפלה, או בקיצור מח"ל בהעפלה (או מח"ל בעליה ב'). רוב רובם של המתנדבים מלאו מגוון תפקידים של אנשי צוות "באוניות האמריקאיות" – 10 אוניות המעפילים שנרכשו בארה"ב וקנדה, 9 שרכשה שלוחת המוסד לעליה ב' בארה"ב ואחת שרכשה התנועה הרביזיוניסטית שם. למעט בשתי "הפאנים", בהן הצוות היה בעיקרו זר (הצוות המקצועי המקורי בהפלגה מארה"ב לזירה וצוות המבוסס בעיקרו על איטלקים וספרדים בהפלגת המעפילים שלהן), רוב אנשי הצוות ביתר האוניות האמריקאיות היו המתנדבים, הן בהפלגותיהן מארה"ב לזירה והן בהפלגותיהן עם מעפילים. אין לתאר את ההיקף וההצלחה של מפעל ההעפלה ללא תרומתם הנכבדה של המתנדבים הללו ושל "האוניות האמריקאיות" עליהן שירתו. יש לציין שלא כל אנשי הצוות באוניות האמריקאיות היו מתנדבים יהודים – מקצתם היו אנשי מקצוע לא יהודים שעבדו בשכר אך היו מודעים לפן הבלתי לגאלי והמסוכן בפעילותם.

המתנדבים לא היו עשויים ממקשה אחת. הם לא אופיינו באחידות של רקע משפחתי, אזור מגורים, מעמד חברתי וכדומה. מיעוטם היו ציונים חברי תנועות נוער ציוניות שראו בהתנדבות דרך לעלות ארצה (כדוגמת מתנדבי 'יאשיהו ווג'ווד' ו'הגנה', ראה סיפורו של אריה מלכין). רובם אולם התנדבו לעזור לאחיהם ובסיום פעילותם שבו לארה"ב והקשר בינם לחבריהם הארצישראלים אבד.

"האוניות האמריקאיות" היו ברובן גדולות בהרבה מרוב רובן של הספינות ששימשו קודם לכן את מבצעי ההעפלה, ולפיכך שינו בצורה משמעותית את היקף הפעילות ומספר המעפילים שלקחו בהם חלק. לא עוד ספינות ישנות ורעועות שהיו מסוגלות לשאת רק מאות מעפילים, אלא אוניות המסוגלות להוביל אלפי מעפילים. הן ביצעו הפלגות מעפילים בסדר הכרונולוגי הבא: 'יאשיהו ווג'ווד' (יוני 46'), 'הגנה' (2 הפלגות ביולי 46'), 'חיים ארלוזורוב' (פבר. 47'), 'בן הכט' (מרץ 47'), 'התקווה' (מאי 47'), 'אקסודוס - יציאת אירופה תש"ז' (יולי 47'), 'גאולה' (אוק. 47'), 'מדינת היהודים' (אוק. 47'), ושתי 'הפאנים' (ינואר 48') – 'עצמאות' ו'קוממיות' ('קיבוץ גלויות'). ההד שמסען עורר היה חזק יחסית, במיוחד מסען של 'אקסודוס' ו'הפאנים'.  העפילו בהן כ- 32,200 מעפילים מסך הכ- 70,500 שהעפילו אחרי מלה"ע בדרך הים.

לרשימת המתנדבים יש להוסיף מספר יהודים אמריקאים שפעלו בשלוחת המוסד לעליה ב' בארה"ב שכונתה "קבוצת הרכש הימית", או "קבוצת שינד" ע"ש בכיר המוסד זאב שינד (כינוי "דני") שעמד בראשה. הבולטים ביניהם היו: יוסף "ג'ו" בוקסנבאום (רכש אוניות, הכשרתן והשגת רישיונות נחוצים); האחים מוריס וקלמן גינזבורג (עזרה ברכש אוניות); אריה לשנר (היה גם איש צוות מתנדב ב'הגנה'), עקיבא סקידל ופנחס "פול" מילגרום (גיוס המתנדבים); ויליאם "קפטן אש" אש (גיוס יורדי ים מקצועיים); פול שולמן (ייעוץ מקצועי ובעלות על חברת הקש FB Shipping באמצעותה נרכשו חלק מהאוניות). 

כידוע יותר מ-3,000 מתנדבים נמנו על המסגרת ההתנדבותית המפורסמת של מח"ל במלחמת העצמאות. אנשי הים מביניהם שהתגייסו לחיל הים בראשיתו תרמו רבות מניסיונם המקצועי לחיל הצעיר והלא מנוסה. לציון מיוחד בהקשר זה ראוי פול שולמן (שאול בן צבי) הנ"ל שהיה למעשה המפקד הראשון של החיל [הערת מערכת]. בתחום הימי יש גם לציין את חלקם של מספר מתנדבי חו"ל בליווי מארה"ב לארץ של אוניית הרכש 'דרומית'/'קפאלוס' והקורבטה אח"י 'נגה' ק-26/'יוקטן' (לפרטים: פעילות הרכש בארה"ב).

[כתב: צבי בן-צור]

---

מתנדבי חו"ל בהעפלה, מצוות ה'אקסודוס' (מימין): ביל ברנשטיין, פול ירין, ביל מילמן, מייק וייס


פעיל המוסד עקיבא סקידל מעיד על גיוס המתנדבים בארה"ב


לוחית הנצחת מח"ל בעליה ב'
מוזיאון ההעפלה וחיל הים, חיפה, מוזיאון הפלמ"ח בת"א ומספר מוזיאונים לזכר השואה בארה"ב
תרומת דוד גוטליב, מתנדב בצוות 'יאשיהו ווג'ווד'
עיצוב הלוחית: תרסה תורנהיל