---

רשימת יוצאי הפלי"ם

אתר 'עוגן הפלי"ם'

הפלי"ם - פלמ"ח-ים סקירה מקיפה על הפלי"ם מאת שמואל (סמק) ינאי

הפלי''ם כשרת ומוביל במאבק ההעפלה הרצאה של אליעזר טל

הפלי"ם - מחקר אקדמי [הערת מערכת]

מסיפורי הפלי"ם "על קצה המזלג" - סרטון וידאו

להקת חיל הים: "כוסית לפל-ים"

הנצחת עליה ב' והפלי"ם

שורשי הפלי"ם

למה פירקו את הפלי"ם?

הימאות בארגון ההגנה

התשתית הימית האזרחית של הישוב

---

---

הווי הפלי"ם

הפלי"ם בקרבות ירושלים

הכשרת הימאים

מהפלי"ם ללחימה בנגב וכיבוש אילת

מעצרים ומאסרים [הערת מערכת]

פלוגת נמל חיפה

מפקדי הפלי"ם

מהחוליה אל שייטת 13

מהפלי"ם לשירות הימי

---

להלן סקירה קצרה של הפעילויות הנ"ל:

1. העפלה (עליה ב') : עשרות ימאים מהפלי"ם נשלחו לאירופה שם פעלו בשירות המוסד לעליה ב' בהכנת ספינות המעפילים, ארגון והדרכת המעפילים להפלגה, וליווי הספינות והמעפילים במהלך ההפלגות (תפקיד 'המלווים'). בקיץ 1945 הגיעו ראשוני המלווים לאירופה. בשלוש השנים, מאוגוסט 1945 עד מאי 1948, בוצעו 66 הפלגות במסגרת עליה ב' – משוודיה בצפון עד אלג'יר בדרום ומרומניה במזרח עד צרפת במערב – עם כ-70,000 מעפילים. בנטל הפעילות הימית המפרכת והמסוכנת הזאת, שהצטיינה במיעוט יחסי של תקלות ונפגעים, נשאו ימאי הפלי"ם, 'גדעונים' (אלחוטנים של ה'הגנה') ואנשי צוות הספינות (זרים או מתנדבים יהודים מאמריקה). בפרט, אנשי הפלי"ם מלווי הספינות היו אחראיים לארגון המעפילים למאבק בצי הבריטי. רוב האוניות נתפסו והמעפילים נעצרו, תחילה במחנה המעצר בעתלית ולאחר מכן במחנות המעצר בקפריסין (למעט 'אקסודוס 47', שמעפיליה הוגלו לגרמניה). למעלה מ- 50,000 מהמעפילים, שנתפסו ע"י הבריטים, גורשו למחנות המעצר בקפריסין. רבים מהמלווים הצטרפו למעפילים במסע לקפריסין. בתחילת תקופת הגירוש עסקו אנשי הפלי"ם בביסוס ובניהול החיים במחנות. המאבק של המעפילים בבריטים, שאף גבה קורבנות בנפש, הגביר את אהדת דעת הקהל העולמית לדרישות הישוב לעלייה חופשית ועצמאות מדינית. בארץ, שיגרת האימונים והעבודה של אנשי הפלי"ם הייתה נשברת כאשר ספינות המעפילים התקרבו לארץ; כוחות הפלי"ם היו נערכים אז להורדת המעפילים לחוף במקרה והספינות תצלחנה לפרוץ את הסגר הימי הבריטי על חופי הארץ [הערת מערכת].

2. המאבק הצמוד להעפלה: בסוף 1945 נקרא הפלמ"ח להשתתף במאבק, שניהלה "תנועת המרי העברי" כנגד השלטון הבריטי. במסגרת זו, שוחררו באוקטובר 1945 המעפילים ממחנה המעצר בעתלית והותקפו תחנות משטרת החופים ומכ"ם, שסייעו בציד המעפילים. הפיגוע בכלי שייט של הצי הבריטי הוטל על הפלי"ם, שלצורך זה הקים את "החוליה" (שלימים התפתחה והפכה ליחידת הקומנדו הימי - שייטת 13). לכשהתפרקה "התנועה", המשיך הפלמ"ח להוביל את הפעילות כנגד הסגר הימי שהוטל ע"י הצי הבריטי החל מ- 1946.

3. קרבות מלחמת העצמאות: בעקבות החלטת "כ"ט בנובמבר 1947", השתנו סדרי העדיפות של הפלי"ם. בנוסף להשאלת כוח אדם להעפלה, שנמשכה עד מאי 1948, פעלו אנשי הפלי"ם בשנה גורלית זו במשימות הבאות:

א. הקמת פלוגת הנמל: בעקבות הטבח, שערכו פועלים פלסטיניים בחבריהם לעבודה בבתי הזיקוק, הוקמה  פלוגה מיוחדת, שנועדה להגן על החיים והאינטרסים היהודיים בנמל חיפה. חברי הפלוגה, השתתפו בקרבות העיר התחתית, שהובילו לשחרור העיר, באפריל 1948.

ב. מבצע "נחשון": במרץ 1948 צורף הגדוד הרביעי, "הפורצים" – שכלל כ-200 אנשי פלי"ם – ל"כוח נחשון", שהסיר את המצור מעל ירושלים והרחיב את גבולות העיר. 71 מאנשי הפלי"ם נפלו בקרבות עקובי הדם.

ג. הקמת חיל הים: ב- 17 למרץ 1948 הוכרז על הקמת "השרות הימי", והפלי"ם כמסגרת פורמאלית חדל להתקיים. אנשי מטה הפלי"ם וכ- 120 ימאים הצטרפו לשרות כגרעין, שסביבו הלך והתגבש החייל. ברוב כלי השייט – רובם ספינות מעפילים לשעבר – שהופעלו במהלך מלחמת העצמאות וסילקו את הצי המצרי מחופי המדינה, היוו חובלי הפלי"ם את שלד הפקוד, לרבות מפקדי כלי השיט.

4. ליווי אוניות עולים / ליווי אוניות נשק: מראשית 1948 ובמהלך המלחמה, המשיכו כ- 50 ממלווי האוניות ללוות ספינות מעפילים-עולים ואוניות רכש נשק. מאפריל 1948 החלו אוניות נשק להגיע לחופי הארץ, שלוש מהן הגיעו למעגן תל-אביב לפני 15 למאי 1948 ולדברי ד. בן-גוריון: "בלי הנשק הזה לא היינו נשארים בחיים". מיוני 1948, "הוסבו" ספינות מעפילים לשעבר לאוניות עולים, שהביאו לארץ בעיקר את עולי "גח"ל" (גיוס חוץ לארץ), כתגבורת לצ.ה.ל שזה עתה הוקם. הייתה זו "שירת הברבור" של יוצאי הפלוגה, על חבריה כתב המשורר נתן אלתרמן: "...ולחיי בחורים, שקבלו הפקוד ובאפל כוונו את השיט, למועד הנכון למקום היעוד, בלי מצפן ומפה בליל ציד..." (מתוך "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי").

[כתבו: יהודה וצבי בן-צור]